בשנים האחרונות מתקיים דיון נרחב על שבעה נקיים.
פרסמתי לאחרונה סרטון בנושא זה בקישור הזה:
https://www.youtube.com/watch?v=-Tr72fP5Dy4
בעקבות הסרטון קיבלתי מספר תגובות על הנושא של שבעה נקיים.
איני מתכוון להיכנס לדיון ההלכתי שבעיני הוא non-negotiable, כלומר לא נושא לדיון, לפחות מבחינתי.
אוכל להסביר, אבל זה לא הנושא שאני רוצה לדון בו עכשיו. אני רוצה שנדון על בנושא של שבעה נקיים וההשלכה שלהם על הזוגיות שלנו. בהדרכת החתנים והכלות ובסמינרים לחוזרים בתשובה, יודעים המרצים לדקלם כמה זה תורם לזוגיות ואיזה רעיון נפלא זה: שיש קירבה והרחקה בין בני הזוג. כולנו מכירים את זה. אבל אז במהלך השנים התחלנו לשמוע קולות אחרים. שזה מרחיק את בני הזוג. שזה גורם לתסכולים ומתחים בין בני הזוג. שזה כלל לא נורמלי שחצי מחייהם של בני זוג הם לא יהיו ביחד.
החלטתי להביא בפניכם מכתב שקיבלתי בעקבות הסרטון האחרון שלי ותשובתי אליו.
שיניתי רק פרטים מזהים.
—-
אז בעקבות הסירטון שלך על שבעה נקיים, אשתף אותך בחוייה האישית שלי מהצד של הגבר.
שבעה נקיים התברר לעיתים כדבר קשה. בעצם קשה מאוד. אולי אפילו על גבול פירוק המשפחה.
כמה נקודות שקופצות לי לראש בלי לחשוב הרבה:
מילואים:
חודש מילואים. אני אמור להישאר שבת. המפקד שלי אומר לי "אלי, סע הביתה לשבת. אני בכל מקרה נשאר". כשהזכרתי לו שלפי התוכנית הייתי אמור לצאת בשבת אחרת, אמר לי "הכל בסדר. תצא גם השבת, וגם בשבת שתכננת מראש". אמרתי תודה ונסעתי.
בשבוע שלאחר מכן, שאלתי לפשר העניין, אמר לי שאשתו הייתה לקראת סוף שבעה נקיים. אם היה יוצא לשבת אחרי זמן שלא היה בבית, יש סבירות שהיו מתרחשות תקלות. ולכן העדיף להישאר לשבת.
חופשה:
היה לי שובר ללילה באחד המלונות היוקרתיים בהרצליה, עם חדר שצופה לים, בריכה על גג המלון, ואני חושב שזה היה חדר המלון הכי מפנק בו שהייתי אי פעם.
היינו צריכים להזמין כמה שבועות מראש. ניסינו לחשב את תאריך שהוא לא שבת, שלא מתנגש בימים קריטיים בעבודה שלה או שלי, ולא פחות חשוב, אנחנו מותרים.
קבענו תאריך. כשבוע לפני, הבנו, שכנראה המחזור צפוי ביום שנצא. חישבנו שוב תאריך אחר ודחינו בכמה שבועות. המחזור, כפי שקרה פעמים רבות התאחר והגיע רק יום או אפילו יומיים אחרי התאריך המיועד. בתאריך שאליו דחינו לאחר חישוב מחדש, היינו אסורים. אשתי איבדה את הסבלנות לחשב פעם נוספת תאריך אפשרי במחזור לא סדיר, וישנו במיטה זוגית הכי מפנקת בחדר הכי קסום בחיינו, כאשר שורה גבוהה של כריות מפרידה ביננו כדי לזכור שאסור ולמנוע תקלות.
נסיעה לחו"ל:
נסיעה לחו"ל מטעם העבודה שתוכננה מראש.
חישוב תאריכים חצי שנה קדימה עם מחזור משתנה בין 24 ל 26 ימים כאשר מתוכם אנחנו מותרים רק 6 או 7 ימים (לעיתים נדירות, לא טרויאלי, ומצאתי את עצמו משקיע מחשב בעזרת טבלת אקסל).
הסתבר שכמה חודשים מראש זה היה בלתי אפשרי לחשב. ואז התחלתי לחשוב מחשבות מוזרות כמו מה אני עושה בתרחיש הקיצוני אם אשתי אמורה לטבול בדיוק ביום בו אני טס.
סוף טוב לא היה לסיפור זה.
סיכום:
לתקופה ארוכה מאוד היינו מותרים 6-8 ימים בכל מחזור. שמתי לב, שיש דפוס די קבוע שסביב היום ה 14-15 אנחנו רבים על איזו שטות ולא מדברים אחד עם השני יום יומיים. …ואם המריבה לא הייתה עוצמתית ונרגעה מהר, קרה לא מעט שעד שהגענו ליום הטבילה ביום ה – 18, אני כבר הייתי מותש מהמתח ואיבדתי עניין. (כלומר בימים האחרונים של המחזור כל כך כבשתי את התשוקה, כך כשהגיע הזמן, הייתי כבר כבוי לחלוטין).
אני יודע שכתבתי ארוך, זה בעקבות ההזמנה שלך לשתף. מקווה שקראת עד הסוף וזה נותן לך עוד תובנות לשיח הלכתי עם פוסקי ההלכה
אלי שלום,
תודה שכתבת ושיתפת.
ברשותך, אפרסם את הדברים, כמובן בעילום שם.
אכן, מורכב מאד.
מה קרה בדור שלנו שמתלוננים על זה?
מצד אחד, אנו לא שומעים אף מילה, אף דיבור על בעיה או קושי בדורות קודמים.
מצד שני, חז"ל עשו רשימת קוּלוֹת (בשורוק וחולם) שהם לא הגיוניים בעליל, הכל כדי לטהר כתמים: גודל גריס, לא על בגדים צבעוניים, לא על דברים שמקבלים טומאה, אם אפשר לתלות בכך שהאישה עסקה בצבעים-אז תולים ועוד.
אם כתם מטמא, אז הוא מטמא. למה הם עד כך הקילו? אולי בגלל שהם ניסו לצמצם את החומרא של בנות ישראל שניסח רבי זירא?
האם המחשבה שלי נכונה? שלאחר שבנות ישראל קיבלו חומרא מפליגה, הם ראו צורך לצמצם אותה למינימום?
חז"ל, לא יכלו או לא רצו לצאת נגד החומרא שקיבלו בנות ישראל או שהם ראו את הצורך בה. החישובים השונים של ימי הטהרה הם באמת מסובכים, ולכן הבינו שזה הדבר הנכון. אכן, כדאי שתהיה הלכה אחידה של שבעה נקיים לכל סוגי הדמים. אך ביחד עם זה, הם ניסו לצמצם את ימי הטומאה עד למינימום באמצעות מנגנון הלכתי שכל הפוסקים בענייני טהרה משתמשים בה.
הדבר בא לידי ביטוי בדברי חז"ל על דוד המלך (ברכות ד א):
כך אמר דוד לפני הקב"ה: רבונו של עולם לא חסיד אני שכל מלכי מזרח ומערב יושבים אגודות אגודות בכבודם ואני ידי מלוכלכות בדם ובשפיר ובשליא כדי לטהר אשה לבעלה.
נראה לי שחז"ל בעצם מספרים על עצמם; כמה הם משתדלים ועושים כדי לטהר אישה לבעלה וממיינים את הדמים השונים כדי למצוא דם טהור.
היום אנו לא יודעים להבדיל בין סוגי צבע אדום, האם זה בא מהרחם או לא, אבל מנסים לטהר צבעים שהם קרובים לאדום, אבל אינם בדיוק אדום.
אני יודע שדבריי לעיל, ללא שינוי במצב הנוכחי, לא בהכרח נותנים מזור, אבל עדיין יש בזה הסתכלות אחרת על חז"ל. אני לא חושב שהם לא היו רגישים לקושי של שבעה נקיים ולכן הגבילו והגדירו את גבולות הגיזרה של החומרא של בנות ישראל.
אשמח שתכתבו אלי על החוויה האישית שלכם (גברים ונשים).
אפשר לשלוח לי למייל rafiostroffhadrachot@gmail.com
אני בוודאי לא ראוי לדון בעצם ההלכה עצמה של שבעה נקיים, אבל כן יכול להציף נושאים כלפי חכמי הדור.
באהבה,
הרב רפי