האם אפשר ללמוד לאהוב בן אדם או את כל אחד?

בתקופת הדייטים שלי, יצאתי לכ-9 מפגשים עם בחורה נפלאה. הכל היה מתאים מבחינת השכל, אבל הלב לא הרגיש כלום. אני זוכר את אחד המפגשים האחרונים שלא יכולתי להפסיק לפהק (היה ממש פדיחה) ורק חיכיתי שייגמר.

הלכתי ושאלתי את מי שהיה הרב שלי אז: מה לעשות? הכל מתאים: היא בחורה נפלאה, חכמה, משכילה, יפה ועוד ועוד מעלות, אבל אני לא מרגיש כלום. ענה לי הרב: יש שתי אפשרויות: 50% שתתאהב בה אחרי החתונה ו-50% שלא. ועם סיכויים כאלו לא מתחתנים. מיד אחרי זה הודעתי לה שמפסיקים.

בניגוד לסיפור זה, יש לי אחיינים מהמגזר החרדי שהתחתנו עם אנשים שהם בוודאות לא אהבו בזמן החתונה. אני מלווה אותם עד היום מקרוב ואני רואה שיש להם זוגיות אוהבת ממש. כן, מלאה אהבה.
אם כן, ניתן ללמוד לאהוב אדם שלא אהבת מראש.

אז אולי טעיתי שלא התחתנתי עם אותה בחורה? (סליחה אשתי).

אז לא. אני מחזיק עד היום באותה עצה שנתנו לי אז. אנחנו צריכים שני דברים כדי להתחתן: התאמה מבחינת השקפת חיים, ומשיכה גופנית בסיסית. לא חייבים להיות מאוהבים עד הראש. מספיק משיכה בסיסית ועל זה ניתן לבנות. וכן, ניתן ללמוד לאהוב.

איך?

האבן עזרא שואל על הדיברה האחרונה בעשרת הדיברות: איך ניתן לצוות על האדם "לא תחמוד". או שאתה חומד או שלא. בצורה הפוכה, ניתן לצוות על האדם: תחמוד, תאהב, תאמין. את אותה שאלה ניתן לשאול על מצוות האמונה. איך אפשר לצוות על האדם: אנכי ה' אלוקיך. התשובה היא: אם האדם לומד אמונה, מחפש את ה' במציאות, חושב על אמונה, אז הוא יכול להיות אדם מאמין (אך גם אדם כופר). אם אדם נשוי לאישה והוא מחפש בה את הדברים הטובים, רואה אותה בעין טובה, דן אותה לכף זכות, משקיע בזוגיות שלו; ניתן ללמוד לאהוב את אותו אדם. במיוחד אם בן הזוג מחזיר לנו אהבה, עושה לנו טובה וחושב כל היום איך להיטיב לנו.

הטובות שאנו עושים אחד לשני: תמיכה, בטחון, פרגון, מחמאות, מילים טובות, עונג והנאה, מתנות, תשומת לב, ועוד ועוד – אם את כל זה אני מקבל מבן הזוג שלי, אזי למה שלא אוהב אותו.

כך לומדים לאהוב. זה לא קל. כי הרבה יותר קל לראות את מומי האחרים ואת שלימות עצמנו.

כמובן יכולים להיות מכשולים ואתגרים אבל ברצון טוב והבנה שנועדנו זה לזו וזה חייב להצליח, אזי אפשר באמת, אבל באמת לאהוב.

האם אפשר לאהוב כל אחד? אני סבור שלא. בהתחלה חייב להיות אותו מתכון סודי שאף אחד בעולם עוד לא הצליח לפענח, והוא המשיכה הבסיסית שיש לי לאותו אדם. זו ערובה שהזוגיות תצליח. זה יכול להצליח גם ללא זה, אבל בעיניי, זה סיכון גדול מדי. ואז האדם עלול להיות שבוי בנישואין עקרים, קרים ותפלים.

לכן, אם יש משיכה גופנית בסיסית, ויש התאמה מבחינת השקפת חיים – אפשר לצאת לדרך.

—–

מאמר זה נכתב לזוגות טריים, אבל גם לזוגות שנשואים שנים רבות. גם אחרי שנים רבות אנו יכולים ללמוד לאהוב מחדש, אם לא נשכח לעשות את כל הדברים שמניתי לעיל.
כדאי לדבר על כך גם עם הילדים שלכם שיוצאים לדייטים.
וכמובן, זה רלוונטי לזוגות צעירים שנמצאים בתחילת דרכם (גם שנתיים זה תחילת הדרך) – להעצים, לחזק ולתרגל את כל מה שמניתי לעיל.

כתיבת תגובה