שבוע טוב לכולם,
כבר כעשרים שנה, כל מה שאני עושה בתחום הזוגיות, הוא ניסיון להימנע מהמעמד הזה.
הפעם אני רוצה לשתף על אירוע שהייתי שותף לו לפני כשנתיים, אך משהו עלה בו שוב לאחרונה, ואני נרעש מזה ולכן משתף אתכם.
זה הסיפור:
קיבלתי פנייה מזוג לסייע להם בבירוקרטיה של הגירושין. הם אמרו לי שהם החליטו סופית להתגרש ורק מבקשים לסיים את זה כמה שיותר מהר.
משהו בקול שלהם בישר לי שהם עדיין מהססים והזמנתי אותם לפגישה לבירור, האם אכן זה לא בר תיקון.
הם סיפרו את הסיפור הבא:
שניהם ממשפחות תורניות מובהקות.
מאז שהוא זוכר את עצמו, האיש ידע שהוא נמשך לבנים. אבל הוא כל כך חי בהכחשה של עצמו, שהוא רק ידע את הנתון הזה ולא העמיק בהשלכות לחיי הנישואין.
כשהגיע לגיל שיוצאים לדייטים, הוא פגש עלמה נחמדה. הוא סיפר לה שהוא נמשך לבנים. הבחורה מעולם לא התעמקה במיניות של עצמה, בבית הספר שלה גם לא ממש חינכו למיניות בריאה ולכן היא הסכימה, ולא הבינה את ההשלכות של הסכמתה להתחתן עם בחור שנמשך לבני מינו.
לאחר האירוסין, שניהם פגשו את הרב של הבחור מהישיבה, והוא אמר להם שלאחר החתונה – "הכל יהיה בסדר".
הם היו נשואים במשך כשלוש שנים, הם היו חברים מאד טובים אחד של השני ואף אהבו אחד את השני, ו…שניהם ניסו להתאבד.
האישה מעולם לא הרגישה שבעלה חושק בה. נקודות השבירה היו כאשר היא היתה חוזרת פעם בחודש מהמקווה והוא היה נעלם. הוא לא יכל להתקרב אליה. האישה איבדה את הביטחון העצמי שלה, את הנשיות שלה ואת עצמה. היא הרגישה שבעצם היא מעולם לא היתה באמת "אישה נשואה".
שניהם היו במצוקה קשה ובסוף החליטו שאין ברירה אלא לסיים את הקשר. במהלך השנים ליוו אותם אנשים טובים.
לאחר ששמעתי את הסיפור שלהם, היה ברור לי שלא לחינם יש את פרשת הגט בתורה, ומסכת גיטין בש"ס. היהדות לא מאמינה באמירה הנוצרית: "שנישואין נעשים בשמים ורק השמים יכולים להפרידם". אנחנו מאמינים שאם כלו כל הקיצין, ועל אף שהמזבח מוריד עליהם דמעות, לפעמים אין ברירה. הפעם, באמת לא היתה ברירה.
הזוג התגרש די מהר, ובשנה האחרונה הם עסוקים בטיפול ובשיקום של האישיות של כל אחד מהם בנפרד.
למה אני מספר לכם את זה?
כי כמבוגרים, יש לנו אחריות. אחד הדברים שהם ציינו יותר מהכל, ששניהם לא ידעו לקראת מה הם הולכים. היא לא הבינה מה זה חיי אישות טובים ומספקים בין איש ואישה נשואים, וגם הוא לא הבין שמשיכה חד מינית לא נעלמת מעצמה.
מה היא חשבה על חיי נישואים? שזה חיים של קדושה, חיבור רוחני, הקמת בית זה הדבר הכי חשוב שאדם יכול לעשות בעם ישראל ועוד ועוד. כל אלו דברים נכונים, אבל יש עוד דברים. יש, או צריכה להיות גם אהבה ומשיכה פשוטה בין איש ואישה. רצון להרגיש נאהבת ונחשקת. להרגיש שהנשיות והגבריות של כל אחד מבני הזוג בא לידי ביטוי בכל עוצמתו.
אז בתחילה יש לנו אחריות להסביר לילדים שלנו שמתחתנים (או לצעירים בינינו שקוראים את הדברים האלו – לעצמכם) שנישואין ויחסים בין בני זוג כוללים הרבה דברים נשגבים וגם משיכה מינית נשגבת וארצית כאחד.
לאחר מכן, אם משום מה אתם יודעים על מישהו או משהיא שנמשכים לבני מינם – זה הזמן לומר להם שאי אפשר להתחתן במצב הזה.
אף אחד לא אשם כאן. לא האיש, לא האישה, ואף לא הרב. אני בטוח שהרב גם לא התכוון לרעה. הוא באמת חשב שזה יסתדר לו, אבל בפועל, הדרך לגיהנום רצופה בכוונות טובות או כדברי הכוזרי: כוונתך רצויה אך מעשיך אינם רצויים.
בת קול באה אלי מהשמים וסיפרה לי שיש מדור מיוחד בגיהנום לרבנים ורבניות שמייעצים לתלמידיהם להתחתן עם בני המין השני למרות שהם נמשכים לבני מינם.
הנושא הזה הוא אחד הרגישים שיש לנו היום. אין לי תשובות להכל ולנושא הזה בפרט. אבל האחריות עלינו שמקרים כאלו לא יישנו.
_____________________________________________
ביום שני ט' בסיון 29.5 אני מרצה ביחד עם אשתי ללי על "ילדים שבחרו בדרך אחרת"
ההרצאה תהיה בזום בעלות סמלית של 20 ש"ח. ניתן להירשם בליחצה פה
אפשר גם להירשם בחינם דרך דף הפייסבוק שלי בלחיצה פה