נשאלתי פעמים רבות על תרגול של איש לשליטה על השפיכה, כדי למנוע שפיכה מוקדמת. השואלים היו גם מטפלים בשיטה זו שפונים אליהם גברים שומרי מצוות, וגם גברים שמבקשים מזור לבעיה שמעיקה עליהם ועל בנות זוגם.
לא ארחיב כאן על הבעיה, אך רק נאמר שמתסמונת זו סובלים גברים רבים, ויש אומרים אף רוב הגברים מתחת לגיל 40. שפיכה מוקדמת בצורה החמורה שלה היא, שהאיש לא מצליח להגיע לידי חדירה כלל או שהשפיכה מתרחשת מיד לאחר החדירה. הדבר הזה משפיע לרעה הן על האיש והן על האישה. לכן, חלקם מבקשים את התירגול למען שלום בית ממש.
גברים רבים מרגישים לחץ נפשי קשה מאד בגלל החשש מפליטה מוקדמת עד כדי הימנעות מקיום יחסים או שהם לא נהנים כלל כיון שהראש שלהם כל הזמן עסוק בניסיון למנוע את השפיכה.
התרגול לרוב ייעשה על מדריך מומחה לשיטה זו, כאשר המטרה היא חד משמעית לא להגיע לשפיכה.
במסגרת התרגול, על האיש להגיע עם עצמו לעוררות מינית אך עליו לא להגיע לשפיכה [על אף שיהיו תקלות]. לא אוכל לתאר כאן את כל שלבי התרגול, בין השאר כי צריך לעשות את התרגול בעזרת מדריך או ספר הדרכה ולא בצורה עצמאית.
ענף מסויים מהטיפול הוא אפשרות להגיע לשיא מיני (אורגזמה) ללא שפיכת זרע. ולכן ישנה גם אפשרות אחרת, שגם לה יש היבט של שלום בית. אדם שיש לו יצר מיני הרבה יותר מאשר אשתו וזה דבר שגורם למתח רב ביניהם. מצד שני הוא לא רוצה להוציא ז"ל. לכן, אם יש אפשרות להגיע לשיא מיני ללא שפיכה, אולי זה יהיה פתרון עבורו, וגם זה יוריד מהלחץ בינו לאשתו. כמובן, תמיד ניתן לטעון שעליו להתגבר על עצמו, וכך אני מורה לגברים רבים, אבל כאן מדובר על אדם שיודע על התרגולת ושואל אם מותר.
מצד אחד, כולם מכירים את איסור הוצאת זרע בכל מקום שאינו חלק מיחסי אישות. מצד שני, המטרה בפעילות זו היא חד משמעית לא להוציא זרע, על אף שייתכנו תקלות.
אך חוץ מאיסור הוצאת זרע, יש איסור נפרד של אדם שגורם לעצמו להגיע לידי זיקפה:
אמר רב המקשה עצמו לדעת יהא בנדוי. ולימא אסור? דקמגרי יצה"ר אנפשיה. ורבי אמי אמר: נקרא עבריין, שכך אומנתו של יצר הרע, היום אומר לו עשה כך ולמחר אומר לו עשה כך ולמחר אומר לו לך עבוד עבודת כוכבים והולך ועובד (נדה י"ג ע"ב).
הגמרא אומרת שאדם שגורם לעצמו קישוי יהיה בנידוי. שואלת הגמרא: למה אתה לא אומר אסור? ועונה: שהוא מגרה את יצר הרע על עצמו, כלומר לא רק הקישוי הוא בעייתי אלא זה דפוס פעילות של אדם המגרה את היצר שלו בצורה תמידית. דעתו של רבי אמי שהדבר הזה יגרום לו לבצע עוד עבירות בבחינת המדרון החלקלק.
בהמשך הגמרא אומרת:
אמר רבי אמי: כל המביא עצמו לידי הרהור, אין מכניסין אותו במחיצתו של הקב"ה… ואמר ר' אלעזר מאי דכתיב (ישעיה א-טו) ידיכם דמים מלאו? אלו המנאפים ביד.
לרוב, לפעילות של אוננות יתלוו הרהורים מיניים ולכן הגמרא מוסיפה אמירה שלילית כלפי מי שמביא הרהורי עבירה על עצמו [בניגוד למי שזה קורה באקראי, כפי שהגמרא אומרת שהרהורי עבירה זה אחד מג' דברים שקורים לאדם כל יום (בבא בתרא קס"ד ע"ב)].
על פניו, נראה מהגמרא שאסור לתרגל אי-שפיכה כיון שהתרגולת מחייבת הגעה לזיקפה ולרוב יתלוו לזה הרהורים מיניים. מצד שני, הגמרא מדברת על אדם שמוציא זרע לבטלה כי הוא רוצה להוציא ורוצה לגרום לעצמו קישוי והרהורי עבירה לשם עבירה. אבל כאן השאלה עוסקת באדם שמטרתו היא בדיוק הפוכה. הוא רוצה למנוע יציאת זרע! הוא רוצה להיות מסוגל להתחבר לאשתו בנחת ובעונג ועליהם הגמרא לא בהכרח דיברה. ועל כן, כבר מעיון בדברי הגמרא כבר נראה פתח לגבי התרגול.
על אף שאני סובר שהכיוון הנכון הוא להתיר את התרגולת הזאת, הרגשתי שזה לא נכון שקטן כמוני יתיר מה שאף אחד לא התיר לפניי. ומתוך כך שהנני מכיר בקושי של המצב הזה, התייעצתי עם אחד מגדולי התורה של דורנו ופניתי לרב יובל שרלו. חוץ מכך שהרב יובל הוא אחד מחשובי תלמידי החכמים בימינו, הוא גם ניחן ברגישות אנושית גבוהה ובהבנה עמוקה בנפש האדם. וכך הוא השיב לי (והתיר את פרסום הדברים בשמו):
מצטרפות כאן ארבע סיבות הלכתיות שמתירות את התרגול בנסיבות אלו:
- חיוניות של המיניות לזוגיות, ובעיות שלום בית הנוצרות כשהיא לא תקינה ולא קיימת. הפוסקים השתמשו לא אחת בנימוקי "מצינו שמחה הקב"ה את שמו על המים…." לצורך פסיקות בנושאים אלה.
- דבר שאינו מתכוון, שאינו פסיק רישיה דניחא ליה, ולהפך – הוא בכלל היה מעדיף שלא תהיה הפליטה המוקדמת הזו.
- התקדמות של קמעא קמעא שמאפשרת להיגאל מהמצב הזה.
- אפשר שזה בכלל לא ייקרא לבטלה, שכן המניע אינו השחתת זרע אלא להפך.
התפקיד העיקרי של הרב במקרה הזה הוא כפול:
- לעודד לעשות את זה, כדי שלא יחוש נקיפות מצפון, אלא עשיית רצון ה' בחיזוק הזוגיות, שלום הבית והקשר בין בני הזוג.
- כמו בכל מצב שיש בו קולא חריגה: להדריך לעשות זאת לשם שמיים, במידה הדרושה בלבד, לקבל על עצמו להוסיף בצניעות וקדושה בדברים אחרים, ובעיקר – שזה מעשה זמני ולא קבוע חס ושלום.
עד כאן דבריו.
אני מבקש להוסיף הנחיות מעשיות לתרגול משלי:
כדי להיות מסוגל לתרגל ולהגיע לזיקפה, נדרש גירוי מיני. אסור בשום פנים ואופן שהגירוי הזה יבוא מפורנוגרפיה. לא רק שהיא עצמה אסורה ומזיקה, אבל היא גם פוגעת ביכולת ההצלחה של התרגול. ולכן זה תנאי ראשון להיתר לביצוע התרגול.
תנאי שני הוא שבהרהורים חושבים רק על האישה שלך. כלומר, מי שנזקק להרהורים מיניים כדי להגיע לעוררות מינית, יכול להרהר באשתו בלבד ולא באף אישה אחרת.
לסיכום:
מותר לתרגל שליטה על השפיכה בתנאים הבאים:
1. אפשר לתרגל רק במסגרת התירגול עם מטרה מוצהרת לא להגיע לידי שפיכה.
2. חייבים לעבוד לפי ספר הדרכה מסודר או באמצעות מדריך כדי שיהיה לזה מסגרת של זמן מוגבל (זה בכל מקרה תרגול של כמה חודשים לפחות).
3. אסור להשתמש בפורנוגרפיה.
4. הרהור – רק באישה של המתרגל.
5. אין הבדל אם האישה נדה או לא, בתנאי שזה לא גורם לאוננות עם הוצאת זרע כאשר היא אסורה. אם כן, יש להפסיק בזמן זה.
6. ישנה עדיפות הלכתית ברורה לעשות את התרגול הזה בעזרת האישה וביחד עמה. אך אסור להפוך את יחסי האישות בין הבעל והאישה לסדנה לטיפול מיני כיון שזה יכול לפגוע ביחסים. אם האישה שמחה לשתף פעולה ואין לה בעיה עם זה, אז ניתן לבצע את התרגילים ביחד עמה. אבל מבחינת התרגול, לפחות בחלק הראשון עדיף לבד, ולכן מותר גם לתרגל לבד מאותם סיבות שכתבתי למעלה.
היכנסו לאתר האינטרנט שלי בקישור הזה