שלום רב,
מכתב זה נשלח במוצאי שבת שבע ברכות של צעיר הבנים שלנו:
אחרי שהוא התארס הוא ביקש ממני להיות מדריך החתנים שלו.
הוא כמובן יודע שאני כותב ועוסק בתחומים של זוגיות ומיניות והוא ביקש ממני להדריך אותו.
ה' ברך אותנו ושני אחיו הגדולים כבר התחתנו, אך זו הפעם הראשונה שאחד הבנים שלנו ביקש ממני להדריך אותו.
גם עם שני הגדולים ממנו שוחחתי לפני החתונה על ענייני זוגיות, לחוד וביחד עם הכלה, אבל לא הייתי המדריך שלהם. הם בחרו אנשים מעולים אחרים.
והנה הגיע בני הקטן והוא ביקש שאני אדריך אותו.
הדרכת החתנים שלי מתחלקת לארבעה נושאים יסודיים: דיני טהרת המשפחה, זוגיות ותקשורת זוגית, יחס ההלכה לחיי אישות והדרכה מעשית לחיי אישות.
הוא ביקש את כל החבילה.
אז כמובן, שני הנושאים הראשוניים קלים יחסית להעברה ולשיחה. ואז מגיעים החלקים של יחסי אישות.
במשך השנים, העברתי שיחות כבר לפני אלפי אנשים על מיניות והרבה פעמים לפרטי פרטים. לפעמים לפני גברים בלבד, או נשים בלבד או בקבוצות מעורבות וגם לפני קהלים מגוונים. חילוניים, דתיים וחרדים וכל מה שבאמצע. על אף שאני עלול להיות נבוך בסיטואציות מסויימות, כשאני מדבר על מיניות, אני מרגיש לחלוטין בנוח ומצליח לדבר בצורה מכובדת וצנועה אבל בפתיחות גמורה. אני מקווה ומתפלל שתמיד אבחר במילים מכובדות ורגישות ומשתדל מאד לא עובר את הגבול שיגרום לאנשים להרגיש שאמרתי דברים שהם לא יכולים לשמוע.
אני יודע שיש אנשים שנבוכים מהתכנים, אך זה בעיקר בגלל שחלקם שומעים את הדברים בפעם הראשונה במסגרת ציבורית. חלקם כל כך מנותקים מהמיניות של עצמם או שמסוכסכים איתה, שקשה להם לשמוע את הדברים. אבל רוב מוחלט של התגובות שאני מקבל הם: שאמרתי את כל מה שהיה צריך לומר בצורה פתוחה ונינוחה, ושהפתיחות שלי, השרתה אווירה נעימה לכולם.
אבל עכשיו אני אמור לדבר על פרטי פרטים של יחסי אישות עם הבן שלי????!
ומה אם הוא יחשוב עלי ועל אמא שלו? ומה אם אכשל בלשוני והוא יגלה דברים עלי שמעולם לא סיפרתי לבניי ולבנותיי? ומה אם לא אצליח לדבר בפתיחות כמו שאני רגיל, ואז אותיר אותו עם שאלות ומבוכות?
אז התיישבנו ליד נחל זורם בצפון (ליד מקום מגוריו) והתחלנו לדבר. בפתיחות, בנוחות על ה…כל. ממש הכל לפרטי פרטים. חוץ מיחס ההלכה למיניות, שזה היה החלק הקל, גם הדרכה מעשית על יחסי אישות, על הנאה מינית, על עונג האיש והאישה, על אנטומיה ופיזיולוגיה של המיניות, על פדיחות ונפילות. על הכל.
והוא שאל שאלות, ופשוט דיברנו. היה משחרר ונפלא.
לכאורה זה אמור להיות פשוט. כל אבא מקיים יחסים (אני מקווה מאז שהבן נולד, עוד כמה פעמים) ומי יכול להיות המדריך הכי טוב, אם לא האבא? הרי הוא רוצה את טובת בנו, ולכן הוא ילמד אותו את כל הדברים הטובים ויעקור מליבו את כל השטויות שאולי הבן ראה באיזה מקום.
אבל המציאות היא שזה קשה. אך זה לא אמור להיות כך.
אז אבות ואימהות יקרים! אני מאחל לכם שאתם תהיו המדריכים של הילדים שלכם בנושא הכי אינטימי ואחד החשובים, בינם לבין בני ובנות הזוג שלהם.
דרך אגב, למי שזה רלוונטי, להלן קישור לקורס הדרכת חתנים הדיגיטלי (עבור החתן). גם אם יש לו מדריך חתנים, תנו את הקורס הזה מתנה לילד שלכם – אני בטוח שיש שם תכנים שהמדריך לא דיבר איתו:
https://hatangaide1.ravpage.co.il/hatanimguide?ref=Ml
באהבה ובשמחות גם אצלכם!
הרב רפי