שבוע טוב,
מכתב זה נשלח אליכם יום אחרי עשרה בטבת – יום הקדיש הכללי.
מה שקרה לנו בשמיני עצרת-שמחת תורה זה לא שואה. אין מה להשוות בכלל. אבל מאז השואה לא נרצחו כל כך הרבה יהודים ביום אחד בכל מיני מיתות משונות. הדבר המשמעותי ביותר הוא בכך שמדינת ישראל קמה כדי שלא יקרו פוגרומים כאלו באף מקום בעולם לאף יהודי.
והנה זה קרה בארצנו.
כמדריך שואה בפולין ובליטא, ההשוואות כל הזמן רצות במוחי, אבל באמת באמת אין שום מקום להשוואה. אנו חזקים ומנצחים – בניגוד לשואה שאף אחד לא בא להציל. גם לא בעלות הברית. הם הגיעו בסוף תוך כדי המלחמה בנאצים.
חשבתי לשתף אתכם בסיפור שקרה לי לפני שנים רבות שקשור לצדקות של חיילינו לעומת רשעותם של אויבינו.
זה סיפור אמיתי.
הסיפור שלי.
לפני כ-25 שנה שירתתי במילואים. הוצבנו מחוץ לעיירה פלסטינית גדולה בדרום הר חברון.
חורף אחד, בלילה קר וקפוא, בשעה מאוחרת, התקרבה לבסיס שלנו בחורה ערביה-פלסטינית צעירה. השומר בחוץ לא ידע האם היא באה לבצע פיגוע או לא. ייתכן שהיתה עליה חגורת-נפץ ואלו מקרים שקרו בעבר.
בשלב ראשון הוא אמר לה לא להתקרב, אבל היא לא נראתה מסוכנת. הוא הכניס אותה לאיזה עמדה, במקום שהיא לא יכולה לגרום נזק גם אם היא היתה מתפוצצת.
שמנו לב שאין לה מעיל והיא רועדת מקור.
אף אחד מאיתנו לא דיבר ערבית והיא לא דיברה עברית, אז לא הבנו מה היא רוצה מאיתנו. הייתי המפקד הבכיר בשטח באותו זמן. הוריתי לאחד החיילים להביא לה שמיכה.
היא פשוט נשארה שם. קצת יוצר מאוחר הכנסנו אותה למקום חם והבאנו לה שמיכה, תה ומשהו לאכול.
לא ידענו מה לעשות איתה. היא נראתה מפוחדת מאד. אך, לא מאיתנו.
אחרי כשעתיים, הגיע אחד החיילים שלנו שהוא דובר ערבית. הוא התחיל לדבר איתה ולנסות להבין למה היא הגיעה אלינו. אלינו – האויב!
אחרי לא מעט בכי היא סיפרה לו שהיא בת 16 ושאבא שלה נתן לה מכות נמרצות ולכן היא ברחה מהבית והיא מפחדת לחזור הביתה.
ניסינו לברר האם יש מקלט לנשים מוכות באיזור הפלסטיני. לא הצלחנו לברר. אחרי עוד כמה שעות, היא פשוט קמה והלכה וכך הסתיים הסיפור מבחינתנו.
הרבה שנים אני מהרהר על האירוע הזה.
חשבתי מה היה קורה בכל צבא אחר בעולם. כנראה, החיילים היו מכניסים אותה לאחד החדרים ואונסים אותה אחד אחרי השני. או שהיו יורים בה – כי היא האויב. או במקרה הטוב, שולחים אותה לדרכה ללא שמיכה וללא כוס תה.
הפלסטינים נמצאים תחת כיבוש ישראלי כ- 75 שנה. אני לא מכיר עדויות על אונס של נשים פלסטיניות על ידי חיילים בכל השנים. אבל אני לא צריך לקרוא על כך בעיתון. אני הייתי שם. ראיתי לאורך שנים רבות כיצד חיילים של ה-IDF מתנהגים לאזרחים פלסטינים. על אף שהם החברה שסובבה את האויב ותמכה בו, מעולם לא התייחסנו אליהם כקולקטיב של אויב. אלא כאזרחים. פשוט בני אדם.
יש הרבה מאד כתבות עכשיו על מה שקורה בעזה, בין ישראל לפלסטינים.
כישראלי, אני יודע אמת פשוטה מאד. מדינת ישראל לא היתה יוצאת למלחמה ללא הפוגרום שעשו חמאס-דאע"ש ב 10\7.
פלשו למדינת ישראל אלפי מחבלים פלסטינים של חמאס-דעאש ורצחו כ-1100 אזרחים. אבל זה לא הספיק להם. רבים מהם אנסו נשים וגברים. אני שמעתי עדויות על עשרות רבות של נשים וגברים שנאנסו אבל יש הרבה שלא נדע עליהן לעולם, כי הן נרצחו אחרי שאנסו אותם.
אם יש מישהו שאחראי על מה שקורה עכשיו לפלסטינים בעזה, זה הארגון הרצחני של חמאס-דאע"ש.
רק הם. אי אפשר לרצוח, לאנוס, לשרוף ילדים בחיים ולצפות שלא תהיה תגובה פרופורציונאלית מישראל או כל עם אחר.
וזה בדיוק מה שישראל עושה עכשיו בעזה. מנסה לוודא שלעולם חמאס-דאעש לא יוכלו לעשות שוב את מה שהם עשו ב 10\1.
ביחד ננצח!
אני מזמין את כל הגברים פה להצטרף לתוכנית משמעותית וייחודית מאד:
"זרע החיים"
הקורס שיעזור לך לשלוט על הדחף לשפיכה, להתמודד עם הוצאת זרע לבטלה
ולספק יותר את אשתך – בעזרת זה שתכיר ותדע איך לעבוד עם האנרגיה המינית שלך.
זהו קורס מיוחד במינו, שלא קיים בשום מקום אחר!
אני מעביר אותו ביחד עם נעמה הנגבי – מאסטרית ביוגה-טנטרה
ונשלב בו ידע מעולם הטנטרה והיהדות
עד יום ראשון הקרוב י"ב בטבת, ניתן להירשם במחיר מוזל – אל תפספסו את זה!!
לפרטים והרשמה לחצו כאן
באהבה
הרב רפי