היא לא יודעת מה עובר עליי
מילים ולחן: שלמה ארצי
עכשיו אני מרגיש כאילו
לא יודע כלום
עכשיו אני מחיש את צעדיי
היא מסתכלת בחלון
רואה אותי עובר בחוץ
היא לא יודעת
מה עובר עליי
בתוך עיניה הכחולות
ירח חם תלוי,
עכשיו היא עצובה כמוני
בוודאי
היא מוציאה את בגדיי
אוכלת לבדה ת'תות
היא לא יודעת, מה עובר עליי
אמנם אין אהבה שאין לה סוף
אבל הסוף הזה נראה לי מקולל
הולך בין האנשים ברחוב
צועק או או או או או או
תגידו לה
עכשיו אני ממשיך כאילו
לא הכל אבוד
זה זז בבטן
והורס את לילותיי
אני חושב שהאהבה שלי איתה
זה הדבר הכי חשוב
היא לא יודעת מה עובר עליי
…
היא לא יודעת מה עובר עלי – כתב ושר שלמה ארצי.
מילים אלו מתנגנות בראש של גברים לוחמים רבים שחזרו הביתה…
ולא רק היא לא יודעת. גם ההורים שלי ואולי האחים שלי והחברים שלי שלא התגייסו…
וגם בראש של נשיםרבות:
"אין לו מושג מה עבר עלי ומה נדרש ממני כדי להחזיק את הכל ביחד בהיעדרו".
"למדתי שאפשר להסתדר לבד…"
"זה לא עוזר לי שהוא חזר ועכשיו הוא מנסה לשנות כאן את הסדרים החדשים שהנהגתי בהיעדרו…"
מצד אחד, רק ייחלנו לרגע הזה שנתאחד בחזרה ומצד שני, צריך להתרגל מחדש.
אבל זה לא רק הזוגות.
כל המדינה.
המלחמה הזאת היא כנראה מלחמת העצמאות השנייה שלנו.
כל מה שהיה פה עד ה 7/10 צריך לעבור שידוד מערכות, כדי שנדע לחיות שוב ביחד ולבנות מחדש את המדינה.
אנחנו עוד באמצע. אנחנו לא יודעים כמה המלחמה עוד תיארך ומול אילו אויבים.
אבל דבר אחד טוב עלה מהלחמה הזאת ובעצם מכל טרגדיה. זה עוזר לנו לתעדף את הדברים החשובים באמת בחיים.
בצורה פרדוקסלית, אני שואב עידוד מהאלמנות הצעירות הרבות של המלחמה (והחברות). כמה אהבה יש בעולם! אנחנו רגילים לראות כותרות בעיתונים של כמות המתגרשים והנה אנו נחשפים לאהבה הגדולה של הזוגות לפני כל העולם. לרוב זו אהבה מוחבאת, צנועה, אינטימית ששייכת רק למרחב הזוגי הפרטי.
אבל לנוכח המוות, האלמנות (וגם האלמנים או החברים של החיילות שנהרגו) מביעות את האהבה הגדולה שלהן בקול רם.
אין לי מילים של נחמה לאותן אלמנות אלא רק עבורינו, בבחינת: והחי יתן אל ליבו (קהלת ז יב).
אנו יכולים לשים את הפוקוס שלנו על מה באמת חשוב בחיים. לחבק בענק את האהבה הגדולה שיש לנו בחיים.
זה לא עוזר בכל עת ובכל שעה. במיוחד כאשר בן הזוג מעצבן, מרוחק, מתפרץ בכעס ועוד.
אבל זה נותן לנו אפשרות או הבנה לעשות זום אאוט, ולהבין שיש צורך לבחון את עצמנו.
אז מה עושים?
מקבלים עזרה מקצועית.
פעמים רבות כתבתי על הצורך להבין ש"אין חבוש מתיר עצמו מבית האסורים" (ברכות לו א).
אנחנו לא תמיד יכולים לעזור לעצמנו ואין בזה פחיתות כבוד או חסרון בלפנות לעזרה. במיוחד שהצבא מממן.
אז קחו לכם זמן, חופש, פנאי, רצון לטפל בעצמכם לבד או באמצעות בית מלון או באמצעות יועץ זוגי מקצועי או פסיכולוג או כל מה שצריך כדי שתחזרו להיות זוג אהוב. לא כמו קודם: אלא הרבה יותר עמוק וחזק.
אמנם "היא לא יודעת מה עובר עלי" אבל לאט לאט אפתח לה צוהר כדי שתוכל להיכנס למקום שהיא תוכל להכיל אותי.
באהבה רבה,
הרב רפי
נ.ב. גם בזמנים שלא עברתי מלחמות, שרתי לעצמי את השיר הזה. ואני מניח שכל בן זוג – אז תרגישו בנוח!
נשים יקרות אני מזכיר לכן,
ביום ראשון הקרוב, ב' אדר א', 11.2 בשעה 20:30 אני עולה לוובינר לנשים בהזמנה של דר' ציפי ריין בנושא: "עונג ושיא בקשר הזוגי".
אני אעביר שם את החלק ההלכתי וציפי את החלק המעשי.
ד”ר ציפי ריין היא אם לשבעה ילדים, מייסדת של מכון ריין, ד”ר לפסיכולוגיה, בעלת תואר ראשון בפסיכולוגיה וקרימינולוגיה ותואר שני ושלישי בפסיכולוגיה שיקומית. היא מטפלת זוגית ומשפחתית ומטפלת מינית מוסמכת, ומרצה במכללת ישראל בתואר שני בייעוץ.
יהיה מרתק ומלמד. מוזמנות להירשם כאן: https://zipirhein.ravpage.co.il/oneg?ref=rafi
באהבה
הרב רפי
מחנך לזוגיות ומיניות חיובית
https://rafiostroff.com/