(מכתב זה נכתב לאחר שיחת טלפון מבוהלת של אחת האמהות. התיאור כאן הוא לשם המחשה בלבד וכל אחד צריך לקחת את זה למציאות הרלוונטית בחייו. זה יכול להיות אמא שראתה את הבת מחביאה את המסך, או אבא שתפס את בתו או אפילו סבא וסבתא שראו את הנכד).
אמא יקרה,
נכנסת לחדר ופתאום ראית את בנך צופה במסך בדברים שאינך אפילו יכולה לתת להם מילים. זה, הבן שלך החמוד, התמים, הצדיק, המדריך שכל היום עסוק בלימוד ובחסדים: מה הוא רואה דברים כאלו?
איך אפשר? הוא איבד את כל התמימות שלו ואת הנשמה שלו ומה יהיה איתו עכשיו, הוא רק ילך ויתדרדר….
אכן, ההרגשה יכולה להיות נוראית ושבר גדול. אך כמו בכל משבר, אנו רואים בזה פוטנציאל לתיקון וצמיחה.
אז מה ואיך ניגשים לזה?
אם הוא לא ראה אותנו, האם לצאת מהחדר בזריזות ולעשות את עצמנו כאילו לא ראינו?
אם הוא כן ראה אותנו, האם להתעלם כאילו זה לא קרה? הרי ממילא אני לא יודעת כל מה שהוא עושה…
דבר ראשון, יוצאים מהחדר. בין אם הוא ראה אותך ובין אם לא. הוא כנראה מאד מבוהל ומתבייש – יותר ממך. תני לו רגע לנשום ואל תתפסי אותו בקלקלתו.
הכיני את עצמך לפגישה המקרית הבאה שתהיה ביניכם: את הולכת להזמין אותו לדבר איתך.
אומרים לו בערך כך:
"בן אהוב שלי, אני יודעת שנקלענו לסיטואציה לא נעימה. גם אני לא הרגשתי בנוח. לכן, אני רוצה לדבר איתך על זה. בוא נקבע הערב או מחר בערב שיחה קצרה בינינו על כך."
אני די בטוח שהוא לא יסרב על אף שהוא אולי ינסה להתחמק. וגם אם כן, אל ייאוש. הציעי לו שוב בפעם הבאה שתיפגשו.
תחשבי על פינוק שאת יכולה להכין למפגש הזה. אם יש בית קפה עם שולחן שתוכלו לדבר בשקט ביניכם: זה מעולה. אם לא, הכיני משהו שהוא אוהב לדייט שקבעת עם הבן שלך.
לפני שתגיעי לפגישה, אני רוצה לשתף אותך בקצת מידע.
90% מהנערים ו-70% מהנערות צפו או נחשפו לפורנוגרפיה במהלך חייהם: מי יותר ומי פחות. גיל החשיפה הראשונה בממוצע הוא גיל 8. כן – 8 קראת נכון! חלק צופים פעם ביום, חלק פעם בשבוע, חלק פעם בחודש וחלק ראו פעם אחת או שתיים וזה הספיק להם לכל החיים. אם תפסת את הבן שלך, כנראה הוא צופה מדי פעם.
למה אני משתף אותך במידע הזה? לא כדי לומר לך שמה שהוא עושה זה בסדר. ממש לא. אלא כדי שתביני שהוא חלק ממציאות גדולה ורחבה הוא לא עושה משהו מאד חריג. הוא לא סוטה והוא נורמלי. לצערי, אנו חיים בעידן של פורנוגרפיה.
עידן "הכל בחוץ"
מה זה ה"עידן" הזה? אנו כולנו חיים במציאות הרבה פחות פרטית. תחשבי כמה פעמים פרסמת תמונות של הילדים הקטנים שלך בפייסבוק, אינסטגראם או סתם שלחת לחברות? כל ילד היום כשיגדל, יגלה שהוא היה כוכב תקשורת והוריו פרסמו את התמונה שלו במרחב הציבורי.
כלומר, דברים שפעם היו שייכים רק לחוג המשפחה, היום הם רכוש הציבור.
דוגמא נוספת: זוג יוצא לדייט או לחופש ומפרסם את עצמו אוכל קפה ועוגה ביחד. בעל מאחל לאשתו יום נישואין שמח באינסטגראם. למה? מה הקשר. הרי אתה רוצה להיות באינטימיות רק עם אשתך? את רוצה לבלות זמן איכות עם בן זוגך – למה את צריכה להודיע את זה למרחב הציבורי?
אלא אנו חיים בעידן שכל מה שפעם היינו עושים רק בפנים, הפך להיות משהו ציבורי. אני רואה בתופעה הזו כאיבוד האינטימיות ואולי גם: האיבוד של עצמנו.
וזה גם המקור של הפורנוגרפיה: מה שזוג היה עושה בחדרי חדרים – שייתכן שהוא טוב לכשעצמו – היום הפך להיות מרחב ציבורי.
אנו מאבדים את מושגי האינטימיות, הפרטיות והבלעדיות.
יש הרבה מאד מה להרחיב בזה, אבל אני רואה את כל התופעות האלו קשורות וזה העולם שהילדים שלנו גדלים לתוכו. לכן, צפייה בפורנוגרפיה של הילדים הוא רק חלק מתופעה הרבה יותר רחבה.
אני חוזר עכשיו לשיחה שלך.
זהו! התיישבתם על הספה לבד בבית עם שוקו חם ביד או בבית קפה או בפארק קופצים למים:
שלום! בן אהוב ויקר שלי!
תמיד אהיה אמא שלך, עד יום מותי תמיד אוהב אותך בכל ליבי, לא משנה מה תעשה. אני כאן בשבילך.
אני יודעת שראיתי אותך ברגע מאד מביך, ואני מבקשת סליחה ששמתי אותך במצב לא נעים. אבל בוא נשתמש במה שקרה כדי לדבר על משהו שברגיל הורים לא מוצאים את הזמן או את המצב לדבר עליו.
יחסי אישות (יחסי מין) בין איש ואישה נשואים זה דבר נפלא שיש בו הנאה ועונג רב לשני בני הזוג. אבל מה שמיוחד שבו הוא שהוא רק שלהם. יש דברים שרק מבוגרים עושים, ויש דברים שגם קטנים וגם מבוגרים עושים, אבל עושים אותם בפרטיות.
כל העולם כולו הולך לשירותים. אבל כבוד האדם הוא שאנו עושים את זה לבד ולא ליד אנשים אחרים. גם בשירותים של הגברים יש תאים נפרדים (לפחות למספר 2) וזה לא נעים לראות אף אדם עושים את הצרכים שלו. אז, על אף שזה לא פסול מצד עצמו, ואדרבה, אנו מברכים על זה, אבל זה דבר שאנו עושים לבד ובפרטיות – וזה חלק מהמשמעות בלהיות אדם שנברא בצלם אלוקים לעומת הבהמות שעושים את הצרכים שהלם בפני כולם ואין להם את מושג הפרטיות והבושה.
כך גם ביחסים בן איש ואישה. בדרך זה מביאים ילדים לעולם וגם עושים את זה כי זה נעים וכיף לאבא ולאמא. זה מחבר בינינו. כשתגדל, גם אתה תעשה את זה בע"ה עם אישה שאתה תאהב.
אבל, זה לא דבר שעושים ליד אנשים אחרים או שיש אפשרות לראות.
כי זה יהרוס את הביחד המיוחד שיש לאיש ואישה – וזה רק שלהם. כמו שעכשיו, אתה שמח מאד שאף אחד מהחברים שלך לא נמצאים איתנו, כי זה שיחה אישית פרטית ביני לבינך. כלומר, יש דברים שאנו עושים, רק עם אדם אחד אחר בתנאים מסויימים.
מה שראית שם, זה נועד לצרכי בידור של אנשים שמוכנים לרכוש או לצפות בזה. זה לא החיים האמיתיים. אנשים רגילים לא מרשים לאחרים לצפות בהם או לצלם אותם. וגם לרוב הם לא עושים את מה שרואים שם.
כמו בסרט פעולה. בחיים האמיתיים לא רואים מרדפי מכוניות כל היום ולא אנשים שקפוצים מבתים, אלא זה נועד לכיף והנאה של הצופה בלבד. כך גם בסרטים פורנוגרפיים. זה בעיקר נועד להנאה של הצופה, ולא כי זה מה שאנשים רגילים עושים.
יש שתי בעיות עיקריות בצפייה בסרטים כאלו.
- זה מעצב את המחשבות שלך כאילו זה מה שאנשים אוהבים. ויום אחד כשתהיה לך אישה, ולא תוכל להתנהג כמו האנשים שם (כי זה לא אמיתי) תחשוב שיש לך בעיה והחיים שלך לא טובים.
- זה גורם לריגוש מאד גדול וכמובן לאוננות וזה יכול להיות ממכר. לא תוכל לשלוט בזה או לחלופין זה יבזבז הרבה מאד מאנרגיית החיים שלך. זה קצת כמו סמים. אנשים מתמכרים לזה כי זה ריגוש גדול, אבל זה גורם לשאר החיים להיראות משעממים ודלים. רק אחרי שיוצאים מזה מבינים, כמה הם איבדו מחוויות החיים עצמם, תמורת הריגוש החזק והזמני הזה. אבל גם אם אתה לא מכור לזה, הרי זה סותר את כל ערכי החיים שלך האחרים, במיוחד ערכי היהדות והמסורת שקידשה את ערך הצניעות. אתה מסתובב עם סוד גדול ואפל שאתה חיי בשני עולמות ואין אתה אמיתי עם ההורים שלך, המורים שלך ואולי גם החברים שלך. לחיות עם סוד והסתרה, זה קשה מאד, במיוחד אם אתה מתבייש בזה.
[יש עוד הרבה בעיות עם פורנוגרפיה, אך קיצרתי].
לכן, מכל הסיבות האלו, כדאי להפסיק לצפות לחלוטין. אפשר להפסיק בהדרגה אם זה ממש קשה, אבל בוא נחשוב מה יעזור לך:
- להוציא את המסך מהחדר.
- לשים סנן על כל המכשירים שלך.
- למנות חבר נאמן שאתה מתקשר אליו כל פעם שנכשלת ואתה חייב לספר לו.
- כמו בחורה: לא להיות בייחוד עם המסכים, אלא אם יש עליהם סנן שאינך יכול לפורץ.
- להיות עסוק בכמה שיותר בעשייה חיובית, כדי שלא תמצא את עצמך משועמם…
בסוף: לא לשכוח כמה אני אוהבת אותך וגם אם תיפול לזה או לדברים אחרים עוד 10 או 100 או 1000 פעמים: אני איתך ואוהב אותך לעולם.
בהצלחה רבה!