לקראת יום העצמאות, אני רוצה לשתף אתכם בסיפור אישי, במיוחד לאור הקיטוב הגדול, למרות וגם אחרי ה 7/10.
אפשר גם אחרת.
הייתי חייל בגולני במוצב חודר בלבנון. טרום עידן הטלפונים הניידים. לא היה קו טלפון במוצב בכלל. אחת לכמה זמן, היה מגיע רכב נ.נ כזה גדול, עם ארבעה טלפונים בכל צד, מרים אנטנה והיה לחבר'ה שעה להתקשר הביתה. מי שהיה במשימה באותו זמן מחוץ למוצב – הפסיד עד שבוע הבא או הפעם הבאה.
עקב מצב בטחוני מסויים, התחיל עוצר יציאות. כל מי שהגיע מהבית נשאר במוצב ואף אחד לא יצא.
כך יצא במשך כמה שבועות שלהורים שלי לא היה שום מידע על מה שקורה לי ואי אפשר היה גם לבקש מחבר שיצא שיתקשר אליהם כי אף אחד לא יצא הביתה.
וכך קרה שבאחת השבתות, הנ.נ. חייגן מגיע למוצב. הנהג הכריז שיש לנו שעה לטלפונים ואז הוא עובר למוצב הבא. אני כמובן שומר שבת ולא יכול להתקשר. כל חבריי הסתערו על הרכב והתקשרו למשפחה, לחברה ולכל מי שיכלו. באיזה שלב, הם שמים לב שאני בחדר ולא מתקשר. לשאלתם, אני אומר שאני שומר שבת ולא יכול להתקשר. אז הם אומרים לי: שמע, אנחנו נחזיק את השפופרת ונחייג לך, אבל אתה חייב להתקשר, הרכב עוד מעט יוצא. אמרתי להם שאני לא יכול כי שבת וזהו.
בינתיים עובר זמן ואני רואה שהרכב לא יוצא. כך עוברת לה השבת והנהג והרכב שלו אצלנו. בערך שעה לפני צאת שבת, החברים שלי באים ושואלים אותי האם כבר יצאה שבת וככה כל כמה דקות, עד שבסוף היא יצאה. לא הבנתי מה הם רוצים ממני. איך ששבת יצאה, הם אומרים לי: רוץ תתקשר. מיד התקשרתי לאבא ולאמא, חברה לא היתה וזהו. הם אומרים לי, זהו? התקשרת לכל מי שרצית. אני אומר כן.
אז הם הלכו לנהג, נתנו לו איזה כבל ואומרים לו: סע לשלום!
מסתבר שכאשר החברים שלי ראו שאני לא מתקשר, הם הזמינו את הנהג לצ'ולנט בחדר האוכל. בינתיים, אחד החבר'ה הלך וניתק לו כבל מהמנוע והוא לא הצליח להניע.
כך הם דאגו לי שגם אני אוכל להתקשר.
אין כמו חברים בגולני. אין כמו הרעות בצה"ל. מאז שמחת תורה תשפ"ד ראינו אלפי דוגמאות של חברות ורעות.
אפשר גם אחרת ובזכות חברות כזאת, ננצח את הרשעים.
חג עצמאות שמח!
באהבה,
הרב רפי אוסטרוף
מחנך לזוגיות ומיניות חיובית
https://rafiostroff.com/
מרגש