שנת תשפ"ה – שנת הניצחון
זו קודם כל תקווה, כן, אחרי השנה החולפת מגיע לנו.
תראו, אנו עומדים בפתח עונת הסתיו.
זה הזמן שרוב העולם מתחילים להתכנס הביתה.
ודווקא בעת הזאת,
בעת הזו, התורה אומרת לאדם היהודי:
צא מהמקום השמור של הבית עם ארבע הקירות וצא אל הארעיות של הסוכה.
למבנה ארעי שאפילו מספיקים בה שתי דפנות ושלישית אפילו טפח (שו"ע סי' תרל).
השנה כולנו יצאנו מאיזור הנוחות שלנו. הכל התהפך עלינו והשתנו כל ההרגלים.
אז מה ה' רוצה מאיתנו? למה הוא עשה לנו את זה ומה הוא רוצה שנלמד מזה?
תקופת היציאה מאזור הנוחות מתרחשת לה בעם ישראל פעם בשנה, כל שנה, למשך שבעה ימים.
התורה מוציאה אותנו מהמיטה הנוחה שלנו ואומרת לנו: לכו לישון על מזרון או מיטה מתקפלת בסוכה.
צא מהמזגן והקירות ותאכל את כל ארוחותיך בסוכה עם הזבובים, החום או הקור ואפילו תחת כמה טיפות גשם
(כי יהודים אוהבים את המצוות ולא במהרה נוטשים את הסוכה).
והשנה רבים מאד, ישנו על מיטה מתקפלת צבאית או על מזרון גומי באוהל או בשטח.
(עבדכם הנאמן כתב את המילים הללו בעודו ישן בדיוק כך)
עשרות אלפים מתושבי הצפון והדרום ישנו בחדרים ארעיים בכל מיני בתי מלון והם עדיין שם.
בתי הקבע של רבים בדרום נחרב לצערנו על ידי הרשעים, והם נעים ונדים בבתים ארעיים.
כל מה שחשבנו שהיה ברור ובטוח בחיים שלנו התהפך.
התהפך כך שאנו נאלצים לחשוב על הכל מחדש, לרגע שכחנו שממילא זה מה שאמור לעשות יהודי.
פעם בשנה, ה' רוצה שנחשב מסלול מחדש.
כאילו ה' אומר לנו: אל תתרגל יותר מדי לרגיל ולמוכר.
צא מכל מה שאתה מכיר ורגיל, ותעשה משהו אחר.
וכל זה למה?
זכר ליציאת מצרים וענני כבוד. מתוך שאדם זוכר את יציאת מצרים הוא חוזר להתחלה, לבראשית.
יכול להיות שעכשיו אתה אדם עשיר מאד וגר בווילה מפוארת. אז אתה צריך לצאת מזה ולהרגיש על בשרך
את התקופה שעוד לא היה לך את כל זה. להרגיש את המחסור ואת השינוי.
לחזור לנקודת ההתחלה כדי להעריך את מה שיש לך עכשיו.
בענני כבוד, חסינו תחת מטריית הבטחון של ה'. אנו יוצאים מדירת המבטחים שלנו לסוכה,
כדי שכל שנה נזכור שגם בתוך הדירה, אנו בעצם חוסים בצל של ה'.
הוא בעצם המבטחים שלנו ולא ארבע קירות (ואפילו לא הממ"ד).
אנו יוצאים שבוע אחד לסוכה, כדי שכל השנה אנו נזכור, גם כשאנו בתוך הבית,
שבעצם הקרקע היציבה תחת רגלנו הוא הביטחון של ה'.
אך בשנה זו מצאתי את עצמי השנה נזרק מקצה לקצה.
לנוכח הכישלון הגדול והנורא של הצבא והנהגת המדינה במניעת יום הפרעות שחל בשמיני עצרת,
שיננתי פעמים רבות את המשפט שבאמת: "אין לנו על מי להישען אלא על אבינו שבשמים".
ומצד שני, איך עשית אתה לנו זאת? "הן יקטלני לו אייחל" (איוב ג טו).
בארעיות שבין שני קצוות אלו אני חי.
ולכן זה חג שמחתנו.
ה'שפת אמת' (סוכות תרמ"ה) אומר כך:
מצוות הסוכה היא מידת הבטחון בהשי"ת. כמו שאמרו רז"ל "צא מדירת קבע",
שלא לבטוח בעושר ובנכסים רק לבטוח בה'. ולכן הוא זמן שמחתו כי אין שמחה כשמחת הבוטח בה' באמת.
השמחה האמיתית הגדולה מגיעה לאדם שיש לו בטחון מלא בה'.
רק מי שבוטח בה', יכול להיות שמח באמת, כי בכל מקרה
הוא בטוח שמה שקורה לו הוא מאת ה'
(על אף שאיננו מבינים על מה באה לנו הרעה הזאת בשנה זן).
הלוואי שאצליח להגיע למידת ביטחון כזאת.
אנו צריכים לנצל את תקופת השינויים הכלליים עתה בחיינו ואת חג סוכות בפרט כדי לברר באמת,
מה ה' רוצה מאיתנו. לאלו קונספציות התרגלנו לחשוב שאו צודקים,
מה האמת שיש בדברי החלקים האחרים בעם שלנו, עם אילו אנו צריכים להמשיך איתם,
ומה אנו צריכים לשנות.
צאו לדירת ארעי!
באהבה רבה,
הרב רפי
מספר ימים לאחר תום חג הסוכות הבא עלינו לטובה,
אני עולה להרצאה (שכרגע ניתנת בחינם לחברי הקהילה)
על איזון של האנרגיה המינית באמצעות כלים מעולמות היוגה
תוך אירוח של המאסטרית בתחומה – נעמה הנגבי.
ההרשמה להרצאה בלחיצה פה
הרב רפי אוסטרוף
מחנך לזוגיות ומיניות חיובית
https://rafiostroff.com/