האם תיתכן זוגיות טובה ואהבה ללא יחסי אישות?

"אשתי ואני הפסקנו לקיים יחסים. כמעט לחלוטין.

גם כשקיימנו יחסים זה היה בתדירות נמוכה, אבל עכשיו אנחנו מתייחדים בקושי פעם בחודשיים.

בעצם אולי רק בליל הטבילה וזהו. האם אנחנו נורמליים? האם להתגרש?

אציין שאנחנו אוהבים ומכבדים זה את זה ומדברים הרבה זה עם זה, אבל לא על הנושא הזה.

אם הדבר היה תלוי בי, הייתי מקיים יחסים לפחות פעם בשבוע, אבל אשתי לא מסכימה. מה לעשות?

הנה התשובה:

דע שכל אדם העוסק במיניות מבחינה מקצועית, נתקל בשאלתך בתדירות זו או אחרת, ועם זאת,

זו אחת השאלות הקשות שאני נשאל. בגלל שישנם היבטים רבים לשאלה זו:

האם להישאר נשוי או לעזוב? למה אנחנו לא מקיימים יחסים?

האם זה ישתנה? האם תיתכן אהבה ללא מין?

האם כדאי לעזוב מערכת יחסים רק בגלל חוסר ביחסי אישות? מה הגיל שלכם?

המשנה במסכת כתובות דף סא ב אומרת כך:

המדיר את אשתו מתשמיש המיטה: ב"ש אומרים שתי שבתות, בית הלל אומרים שבת אחת.

כוונת המשנה היא, שאם אחד מבני הזוג נודר שלא לקיים יחסים,

לפי בית שמאי לשבועיים ולפי בית הלל אפילו לשבוע אחד בלבד – זו עילה לגירושין.

אומנם לכל הזוגות יש פרקי זמן ארוכים בהרבה מזה שהם אינם מקיימים יחסים,

אבל המשנה רוצה להעביר מסר: יחסים סדירים ותדירים בין בני זוג זה חלק מהותי מחיי הנישואין.

אם יחסי המין הם חלק ממאבק כוחני ביניכם עד כדי נדר, זה הזמן לפרק את החבילה.

בדיוק כמו שצריכה להיות תקשורת מילולית טובה בין בני הזוג,

כך צריכה להיות ביניהם תקשורת גופנית נכונה.

אומנם לא נדרתם נדר, ולכן המקרה שלכם הוא לא המקרה הנדון במשנה,

אבל המסר נכון גם במקרה שלכם.

חוסר קיום יחסים הוא מצב לא בריא ולא תקין בין בני זוג,

אף שהוא נפוץ מאוד לצערי.

המשנה והגמרא בכתובות ממשיכות לפרט את התדירות

של קיום יחסים לפי מצוות "עונה" החלה על הגבר כלפי אשתו.

בפועל התדירות שהגבר חייב בה, היא לפי קושי עבודתו ואופיה.

אם אישה התחתנה עם ספן (כפי שכתוב במשנה)

שמגיע הביתה אחת לחצי שנה (או איש הייטק המרבה בנסיעות לחו"ל)

היא יודעת שתדירות יחסי האישות תהיה נמוכה והיא הסכימה לכך.

בפועל תדירות יחסי האישות צריכים להיות בהסכמה ובשיחה משותפת בין בני הזוג:

כל יום, פעמיים בשבוע, פעם בשבוע או פעם בחודש.

כמובן, שהבעיות מתעוררות, כאשר יש פער בין רצון הבעל לבין רצון האישה,

זה יכול להיות גם רצון להמעיט מצידו או מצידה.

יש לקיים שיחה פתוחה וכנה ביניכם על המצב של חוסר יחסי אישות.

אין מנוס מכך, ואם אתם לא מצליחים לעשות זאת בכוחות עצמכם,

אתם חייבים לעשות זאת בסיוע של מטפל או יועץ מיני מקצועי.

לרוב, חוסר ביחסי אישות לא מתחיל פתאום וללא התראה (אלא במקרים של פגיעה, מחלה וכדומה).

לרוב, הנושא הוא בכלל לא יחסי המין, אלא היחסים ביניכם בכלל.

יחסי האישות הם מראה ליחסי אמון, שחרור, כניעה וביטוי – או חוסר בכל זה.

חוסר האפשרות לדבר על הנושא, עלולה להעיד בין השאר על חוסר הביטחון

שחשים בני הזוג להיות חשופים ופגיעים, או לבטא את מה שהם כמהים אליו.

לפעמים החוסר ביחסי אישות נובע מיחסי אישות לקויים, כואבים, או חסרי משמעות,

ואם גם לא מדברים על זה – קצרה הדרך להפסקת קיום היחסים.

איני ממהר כלל לפרק נישואין, גם במקרה של יחסי אישות לקויים.

קשה למצוא אהבה ובן או בת זוג לחיים. לכן, רק כאשר כלו כל הקיצים,

ואחד מבני הזוג מרגיש שהוא חי בגיהינום,

רק אז כדאי לבדוק את האופציה הזאת.

וכיוון שאתם כותבים שאתם אוהבים ומכבדים זה את זה,

אני ממליץ לעשות כל השתדלות להצית מחדש את התשוקה ביניכם.

בהצלחה רבה!

הרב רפי אוסטרוף

הלימוד הבא עם נעמה הנגבי על
"המרכיבים שיעזרו לך להניע ולשמר את האנרגיה המינית"
מתקיים ב 18.11 י"ז בחשוון , יום שני ב 20:30
ניתן להצטרף ישירות בלחיצה מכאן
הגם שהכותרת אותה כותרת, הפעם נרחיב מזוית שונה בנושא
כך שגם אם היית בשידור הקודם – כדאי להצטרף

לפוסט הזה יש תגובה אחת

  1. יונת

    אוי ויי
    זה פשוט עצוב ככ!!
    וככ הרבה אנשים סובלים בשקט
    ולא מדברים על כך בכלל
    ועד שקמים לעשות מעשה אם בכלל, הצילו.

    תודה רבה רבה
    והלוואי ותרבה האהבה והאחווה
    השלום והמיניות

כתיבת תגובה