אם נשאל את התלמידים שלנו מה מטריד אותם בתחום הגוף והמיניות בחיים שלהם ברמה היומיומית, איני בטוח שהם יגידו לנו. אם כאבא אשאל אותם, די בטוח שהם לא יגידו לי. למה? ככה. רוב האבות לא מדברים על דברים כאלו עם הילדים שלהם. אבל, אם הם היו יכולים לענות בכנות, אחד מהנושאים האלה ודאי נמצא בסדר היום שלהם:
- דימוי גוף
- שיימינג
- פורנוגרפיה
- זהות מינית
- שינויים בגוף
- מה הבנים חושבים עליי
- מה הבנות חושבות עליי
- אוננות
- הטרדה מינית
- מילים גסות
- היחסים בין ההורים
ואולי עוד כמה נושאים.
האם יש להם מרחב בטוח לדבר על הנושאים האלו עם מישהו? האם בסבך המורכב מאוד של התקשורת הדיגיטלית, של המסכים, של מה נכון ומה לא נכון, של היטשטשות הגבולות – אנו המורים וההורים משמשים להם כתובת לעצה, להכוונה ולדרך בטוחה?
בכל פעם שאני מרצה בפני שמיניסטים אני עורך סקר קצר בלתי מדעי ביניהם ושואל את השאלה הזאת: למי יש שיחה פתוחה עם אחד מההורים או עם שניהם על זוגיות או על מיניות?
אותן התשובות חוזרות על עצמם שוב ושוב. ל־90% מהבנים – כלום. ממש שום שיחה. אצל הבנות זה לרוב מתחלק לשלוש: שליש שיחה פתוחה לגמרי, שליש – בערך, שליש כמעט כלום חוץ מהשיחה ההיא לקראת גיל המחזור.
כשאני מדבר עם ההורים, התחושה היא לרוב של חוסר תקשורת מוחלט ביניהם ובין ילדיהם בתחומים אלו, במיוחד אצל האבות.
מצב זה הוא בלתי אפשרי לחלוטין. ילדים סקרנים מטבעם. העולם כולו פתוח בפניהם. איך לא יחטא הילד – לא חטא של צפייה לא מבוקרת – אלא בחטא הבלבול, התהייה, בערכים לא נכונים בטשטוש גבולות וכדומה?
כיוון שבמאמר אחד אי אפשר ללמד את כל תורת החינוך המיני, אניח בפניכם רק את הדברים הבודדים שהם דחופים וחשובים.
- מיניות בבסיסה היא דבר חיובי. יסוד האדם הוא: "עַל כֵּן יַעֲזָב אִישׁ אֶת אָבִיו וְאֶת אִמּוֹ וְדָבַק בְּאִשְׁתּוֹ וְהָיוּ לְבָשָׂר אֶחָד" (בראשית ב, כד). הרב צבי יהודה קוק היה אומר שיסוד היהדות הוא אהבה ואמונה – לפי הסדר הזה. אנחנו צריכים לשדר לילדים שלנו שיסוד חייהם הוא אהבה: לאלוקים, לברואיו שנבראו בצלם, למשפחה שלהם ויום אחד בע"ה לבן או לבת הזוג שלהם.
- גבולות. אהבה ללא גבולות היא סכנה. לכן צריך לשים לה גבולות. אצל בנות הגבולות הם לעשות רק מה שנכון לה ולא להיסחף ולא להרשות שיעשו לה מה שלא טוב לה. אצל בנים הגבולות הם גבולות הכוח שלהם, מה מותר להגיד לנערה ומה לא, ואיך להשתמש בגבורה שלו כדי לכבוש את יצרו.
- הטלפון. הטלפון הנייד של הילד שלנו יכול להיות מקור של חוכמה או קשר, או מקור לפגיעה בעצמו או בחברים שלו – שיימינג, חרמות, הפצת תמונות או כל דבר פוגעני אחר. הילד שלנו יכול להיות הנפגע או התוקף וממילא גם התוקף ייפגע בסופו של דבר. חובה על כל הורה לפקח מקרוב על מה שקורה בטלפון של הילדים שלו וגם ובעיקר לשוחח על זה עם הילדים.
החיים היום מורכבים. המורה וההורה חייבים להיות מקור הידע לדברים החשובים של החיים. ביניהם ההתנהלות בעולם המלא אתגרים של ימינו.
זו הסיבה שהסכמתי להעביר קורס על חינוך למיניות לסטודנטים. אני רוצה שאתם, האבא הצעיר או המורה והמחנך תהיו מקור הידע של התלמידים שלכם. כך צריך להיות בעולם מתוקן.
אם אין בבית הספר של הילד שלכם שיעורים בחינוך מיני חיובי, זה הזמן לדרוש שיהיו. אם את או אתה סטודנט במכללה למורים ואין בו קורס על חינוך מיני – זה הזמן לדרוש שיהיה.
בכבוד ובאהבה,
הרב רפי