את המסר הבא כתבתי לפני חג סוכות ולפני שהתבשרנו בשורה טובה על חתימת הסכם להחזרת החטופים מאת הרשעים בעזה. עד שיגיעו דברים אילו אליכם, אני מקווה שאכן החטופים כבר בבית. הדברים להלן שכתב אלי שרעבי, החטוף לשעבר, כוחם יפה לכל הזמנים!
רק לפעמים אנחנו מקבלים הצצה לאמת לאמיתה.
בעולם שלנו, קשה להפריד בין אמת לבדיה. גם אם נראה תמונה, לא נדע אם היא אמיתית או נוצרה ב-AI.
אך בפעמים בודדות, מרימים את המסך ואנו יכולים לפגוש את האמת החשופה. לרוב זה יהיה באירועים קיצוניים. השביעי לאוקטובר או מלחמת שמחת תורה, הם אחד הפעמים האלו. מי באמת גיבור? מי עזב הכל ורץ לעזור ועוד אלף דוגמאות.
אני רוצה לשתף את אתכם בתובנה מרגשת בנושא זוגיות ומשפחה מתוך ספרו החדש של אלי שרעבי "חטוף" על התקופה שהיה חטוף בעזה.
הוא מתאר שלב שהוא היה עם עוד 3 חטופים במנהרה חשוכה ועם מעט מאד אוכל ותנאים סניטריים ירודים מאד.
התחילו מאבקים בין החטופים על אוכל ומשאבים אחרים:
"אנחנו טובעים פעמים רבות בתסכול ובריבים. החלל שלנו על כך קטן, ובכל זאת נדמה שיש בו מספיק מקום גם לתהום העמוקה שמפרידה בינינו. שוב ושוב אני מרגיש את הפער, הפער שהרגשתי כבר בהתחלה, ביני ובין השאר. אני נזכר שגם אני הייתי בגילם, לפני הבנות (שנולדו לו), אפילו לפני ליאון (אשתו), כשאף אחד לא היה תלוי בי והאדם היחיד שהייתי צריך לדאוג לו היה אני. גם אם אתה אדם נעים, מתחשב, אתה לא באמת לומד את אומנות החלוקה עד שאתה לא חולק חיים עם מישהו. אתה לא לומד את אומנות הראייה של האחר עד שאתה לא קושר את גורלך באחר."
כשאתה באירוע קיצון, האני הפנימי שלך מתגלה. בכל זמן אחר אנו יכולים "לשחק" אותה. אבל בזמן אמת, אין משחקים ואין הצגות.
לי אישית זה קרה בזמן השירות הצבאי שלי בכמה הזדמנויות וקראתי על אלפי מקרים דומים בזמן השואה.
כאן אלי מגלה לנו את החשיבות של זוגיות ומשפחה לתחומים שלא היינו חושבים עליהם.
אדם שחי בזוגיות, לומד לחלוק כל דבר ולתת מעצמו. אם אתם מרגישים שאתם (או בן הזוג שלכם) לא אדם שחולק ונותן מעצמו – זה הזמן לתקן!
תחשבו על זה.
אני מפרסם דברים אלו לקראת ימי הציון העבריים והלועזיים של אירועי שמחת תורה תשפ"ד בתקווה שעד שהם יגיעו אליכם, החטופים יהיו בבית וה' ימשיך לשומר על כל החיילים שלנו!
באהבה רבה וחג שמח!
הרב רפי