לפני כמה שנים, למדתי לנשום.
למה צריך ללמוד? הרי זה דבר שאנו עושים באופן טבעי מהרגע שיצאנו מהרחם של אמא. אלא שיש הבדל גדול בין לנשום ובין "לנשום".
בתקופות של מתח כללי, כמו אלו שאנו חווים בישראל במשך של כבר שנתיים וחצי (ולא כולל שנים רבות גם לפני כן), הגוף והנפש מגיבים כמעט באופן אוטומטי. החדשות, חוסר הוודאות, הילדים בבית והלחץ הכללי יוצרים מצב שבו רבים מאיתנו נמצאים בדריכות מתמשכת. אחת הדרכים הפשוטות והיעילות ביותר להרגיע את הגוף היא דווקא פעולה בסיסית מאוד – נשימה מודעת.
כאשר אדם נמצא במתח, הנשימה שלו נעשית קצרה ומהירה. הגוף נכנס למצב של “הישרדות”. לעומת זאת, כאשר אנו מאטים את הנשימה ולוקחים נשימות עמוקות ואיטיות, אנחנו שולחים למערכת העצבים מסר אחר: אפשר להירגע. אפילו כמה דקות ביום של נשימה עמוקה יכולות להפחית באופן משמעותי את תחושת הלחץ.
כדי שמאמר זה לא יהיה תיאורטי בלבד, אני מצרף לכם תרגיל מעשי קצר:
תרגיל קצר לנשימה מודעת
- שבו בנחת, הניחו רגליים על הקרקע והישענו מעט לאחור. עצמו את העיניים אם זה נעים לכם.
- שאפו אוויר דרך האף במשך ארבע שניות.
- החזיקו את האוויר בריאות למשך שתי שניות.
- נשפו לאט דרך הפה במשך שש שניות.
- השתדלו לנשום עמוק ותעקבו אחרי האוויר הנכנס לגוף. לנשום עמוק, פירושו להרגיש את האוויר נכנס לריאות דרך פה ומגיע עד הבטן התחתונה.
- חזרו על המחזור הזה חמש עד עשר פעמים. בזמן הנשיפה דמיינו שאתם משחררים מעט מן המתח שהצטבר בגוף.
התרגיל הפשוט הזה יכול להחזיר לגוף תחושה של יציבות ושליטה בתוך מציאות לחוצה.
אז מה הבדל בין לנשום בצורה טבעית לבין לנשום בצורה מודעת?
במשך השנים, השתתפתי בכמה סדנאות של נשימה, ובמיוחד בסדנת עומק במסגרת לימודי יוגה שעשיתי בהדרכת נעמה הנגבי. בסדנאות אלו, למדתי ממש להרגיש בגוף שלי את האוויר מגיע למקומות שונים בגוף. היום כאשר אני עושה נשימה מודעת, אני ממש מרגיש את האוויר או את החמצן, נכנס לגב שלי או לרגל או לבטן. אני אפילו מרגיש את הריפוי שהוא גורם באותו מקום.
עכשיו ראו: אני אדם מאד שכלתני. ולפני שהתחלתי את הסדנאות, לא האמנתי כל כך בדבר הזה. אבל בתקופה מסויימת של משבר בחיי, הרגשתי שאני חייב משהו אחר חוץ משכל וזה הגוף. כך הגעתי לסדנה של נשימה מודעת. קשה לי לתאר לכם כמה ריפוי, לגוף ולנפש, יש בנשימה.
לכן, בעת הזאת, חשבתי שהדבר החשוב ביותר שאני יכול לחלוק עמכם, זה פשוט לנשום.
לאן הלכה האינטימיות?
אבל, אני מרגיש שאני חייב להוסיף כמה מילים על התקופה הזאת כאשר כל הילדים נמצאים בבית כל היום כי מסגרות הלימודים סגורות.
כאשר כל הילדים נמצאים בבית זמן רב, הזוגיות נשארת הרבה לאחור. לא רק שאין לנו רגע של שקט ביחד, אנו מגיעים לסוף היום מותשים לחלוטין לאחר שכל היום העסקנו את הילדים, ועוד כאן בתוך הבית ללא יכולת להתרחק ממרחב מוגן. נוסיף לזה את העובדה הפשוטה, שגם בשעת לילה אם נרצה להיות באינטימיות לאחר שהילדים שכבו לישון, הרי אי אפשר לדעת מתי האזעקה תקפיץ אותנו לממ"ד שוב ביחד עם כל הילדים. בקיצור: האינטימיות יצאה לחופשה מרוכזת.
חשוב לדעת שזה טבעי. בתקופות של מתח, הגוף והנפש מתמקדים קודם כל בהישרדות ובתפקוד. אבל חשוב גם לזכור שהמצב הזה זמני. לאחר שהתקופה הלחוצה חולפת, כדאי לתת מקום מודע לבנייה מחדש של הקרבה הזוגית: זמן משותף, שיחה רגועה, חזרה למגע ולחיבור.
נשימה עמוקה עוזרת לנו להירגע ברגע הזה. ותשומת לב עדינה לזוגיות תעזור לנו לשמור על הקשר גם אחרי שהמתח יחלוף.
באהבה ובתפילה לניצחון המהיר ולשמירה על חיילינו,
באהבה
הרב רפי