לפני שבועיים ערכתי סקר מעמיק ואנונימי בקרב עשרות זוגות הנשואים באושר מעל 20 שנה. תודה רבה רבה ל – 136 אנשים ונשים שענו בכנות ובפירוט על הסקר לתועלת הרבים – לא מובן מאליו בכלל!
משפט פתיחה: כל כך שמחתי לקרוא שיש כל כך הרבה זוגות מאושרים ואוהבים – זכיתם ועם ישראל זכה!
המטרה של הסקר הייתה לחדור אל מאחורי הקלעים של החיים המשותפים, ולשאול את מי שכבר צעדו כברת דרך משמעותית – מה הסוד? ביקשתי שישיבו על הסקר רק מי שנמצא בזוגיות טובה, מעצימה ואוהבת – כדי שכולנו נוכל ללמוד מזוגות אלו. אבל בעיקר, רציתי שהדברים יובאו לידיעת הזוגות הצעירים יותר שקוראים את הדברים.
כשהייתי איש צעיר ונשוי, הלוואי שהייתי לומד מניסיונם של זוגות ותיקים – הם היו יכולים לחסוך לי הרבה שעות של כאב ומתח. הוותיקים שכבר עברו את סערות ההתחלה, גידול הילדים והבנייה הראשונית, מבקשים להאיר לכם את הדרך ולהוכיח שאושר זוגי אינו תוצאה של מזל עיוור, אלא פרי של מלאכת מחשבת, בחירה מודעת, עבודה פנימית והשקעה עקבית.
להלן סיכום מקיף של הממצאים, מחולק לשני נדבכים מרכזיים: האושר הזוגי הכללי, והמרחב האינטימי-מיני.

חלק ראשון: עמודי התווך של אושר זוגי לאורך ימים
כשביקשנו מהמשיבים לשים את האצבע על הגורם המרכזי שתרם לכך שהם חיים באושר זוגי, עלתה תמונה עשירה ומגוונות. אין דבר אחד בלבד אחד שמבטיח זוגיות טובה אלא מכלול של דברים וכולם ביחד.
1. תקשורת פתוחה, הקשבה וקבלה של השוני
זוגות ותיקים מדגישים שוב ושוב כי שותפות אמת אינה דורשת ביטול עצמי, אלא להיפך – הכרה בכך שבן הזוג אינו "תאום זהה", אלא עולם בפני עצמו שיש לכבד את רצונותיו ותחביביו.
" ישנה הבנה שאנחנו שותפים אבל לא תאומים זהים, יש לנו רצונות, תחומי עניין, תחביבים, חברים… ואנחנו יודעים 'לשחרר'. לא עושים הכל ביחד… הבנה שהחיים דינמיים ומה שנכון בגיל 20 מקבל תבניות משתנות עם החיים והשוני הוא חלק מהקסם."
או למשל הדברים היפים הבאים שכתבה אישה אחת:
"כל אחד מאיתנו (הוא יותר ממני) מתחזק מרחב אישי משלו לו הוא מקדיש זמן והצד השני מפרגן על כך."
משיב נוסף הוסיף על חשיבות הדיבור היומיומי והכֵּנות:
"אין יום שבו לא מדברים גם כשאני לא נמצא בבית. מדברים על הכל, בפתיחות ובכנות. אין חודש ושבוע לא יוצאים לזמן זוגי, אפילו את הקניות לבית שזה מאוד 'טכני' משתדלים לעשות ביחד כדי להרוויח עוד זמן ביחד."
2. וותרנות, גמישות ויכולת קימה ממשברים
החיים מזמינים אתגרים לכולם, אך הסוד טמון בנכונות לוותר, לא להקצין מחלוקות, ולדעת לתקן את מה שדורש תיקון – לעיתים בעזרת ליווי מקצועי נכון.
"הוא ממשיך לחזר גם אחרי 20 שנה ולפרגן. פעם הוא היה ביקורתי על כל דבר שאני עושה. הלכנו לייעוץ זוגי וזה עזר מאוד. אני חושבת שייעוץ זוגי זה שלב הכרחי כי לא באמת מלמדים אותנו איך לנהל זוגיות."
משיב אחר שיתף בגילוי לב על מחויבות טוטאלית לצמיחה משותפת:
"וותרנות, גמישות, התחדשות… היכולת לקום ממשברים קשים ולא לוותר… אני מצהיר ומשתדל שמשימת חיי המרכזית זה להפוך אותה למאושרת. להטמיע חיבוקים מספר פעמים ביום." (ממש חמוד, נכון?)
3. השקעה במרחב רוחני וזמן איכות יזום
זוגיות ארוכת טווח זקוקה לטיפוח מתמיד – ליציאות קבועות, לנופש משותף, ולחיבור לעולמות תוכן רוחניים ואידיאליסטיים שמעניקים פרספקטיבה רחבה למושג "בית".
"אני חושב שהשקעה בזוגיות, יחד עם החיים והמטלות השוטפות, אנו מנסים להקפיד לצאת מדי כמה שבועות למסעדה, למופע, לסרט… ומדי כמה חודשים לנופש של יומיים. כשאני יושב בשיעורי תורה ואמונה וחושב על אשתי – זה מאוד מחזק אצלי את הקשר אליה ומעורר שוב ושוב את האהבה."
ראו למשל הדברים הבאים הנפלאים שכתבה אישה:
"אנחנו משקיעים בזה. שותים ביחד קפה כל יום. מתייעצים אחד עם השני על דברים. מבינים שגם אם יש מחלוקות, הבסיס הוא טוב ובשיח משותף אפשר להתגבר, גם אם לא מסכימים."

חלק שני: מה תורם למיניות ואינטימיות טובה לאורך שנים?
כאשר עברנו לבחון את המרחב האינטימי, התגלתה הבחנה חשובה: בעוד שהאושר הכללי ניזון מחברות והערכה רגשית, מיניות טובה ומשגשגת לאורך עשרות שנים אינה מתקיימת "על אוטומט". אין דבר כזה מיניות ספונטנית לאורך שנים. בניגוד למה שמוכרים לנו באמצעות סרטים או ספרים, היא דורשת מודעות, תכנון, למידה והסרת מחסומים.
1. למידה מתמדת, פתיחות והתחדשות
זוגות רבים ציינו כי ההתפתחות האישית והנכונות ללמוד את בן או בת הזוג מחדש לאורך השנים היא מפתח עליון לסיפוק עמוק.
"בעיקר הלמידה הבלתי פוסקת של בן הזוג שלי בעניין, והמצב הבריאותי התקין של שנינו ב"ה שמשפיע מאוד, והמודעות לכך שבלי זה כנראה יהיה לנו קשה מאוד להמשיך ביחד."
משיב נוסף ציין את שילוב לימוד ההלכה והעמקה מקצועית:
"אני תלמיד של הרב אליעזר מלמד ולמדתי כמה פעמים את 'פניני הלכה שמחת הבית וברכתו' שעזר לי מאוד להבין את חשיבות העונג והשמחה במרחב המיני… נרשמתי גם למיילים שלך וגם ל'ואהבתם' ואני משתדל ללמוד על הנושא ומה אפשר לשפר, לגוון ולהכיר עוד."
2. פניות, תכנון ופינוי זמן יזום
העייפות של שגרת החיים וגידול הילדים מהווה את האתגר הגדול ביותר. המשיבים הדגישו כיצד מבטלים את המכשול הזה דרך יצירת מסגרת ותיאום מראש.
"פתיחות, רצון, ניסוי ותהייה… הגיל עושה את שלו לטובה. פחות עייפות כי הילדים גדלו. זמן אינטימי ארוך יותר שגורם לרצון לקורבה, ללמוד בנושא… קובעים מראש בצורה מסודרת."
3. קבלה והשלמה עם שינויים בקצב ובטבעיות
נקודה מרגשת ובוגרת במיוחד שעולה מהסקר היא היכולת לקבל את השינויים הטבעיים שחלים בגוף ובקצב לאורך השנים, מבלי ליצור לחץ מיותר, אלא מתוך מתיקות ואהבה:
"יש תשוקה עדיין ברוך ה' (לא כמו שהיה לפני 30 שנה, אבל זה טבעי ומובן. התדירות ירדה בהתאם אבל זה בסדר גמור מצד שנינו). רוב הזמן החוויה היא לפחות מספקת, למרות שפעם ב… יש אכזבה, אבל אנחנו מקבלים את זה בהבנה ולא עושים מזה עניין, ובדרך כלל בפעם הבאה כבר יש שיפור."
איש נוסף סיכם זאת בצורה טכנית אך מאד נכונה:
"הרצון להיטיב אחד לשני בגוף ובנפש".
מבחינת שניהם: הפוקוס הוא על לענג את בן או בת הזוג ולאו דווקא את עצמו.
אחרת כתבה:
"רצון להנאה דו צדדית"
מה שהיא אומרת שתנאי ראשון הוא בכלל לרצות להיות שם ולחוות עונג.
מישהי כתבה על הצורך בלימוד, שזה חידוש בפני עצמו:
"למדנו לספק זה את זה, למדנו לייצר, לא בקלות, חלונות זמן מתאימים.
ההערכה ההדדית והרצון להתקרב."
ואישה כתבה על הלימוד התמידי:
"הדרגתיות. כל פעם עולים ועוד קומות ומגלים דברים חדשים וזה כיף לשנינו."
ברשותכם, אני רוצה להוסיף היבט נוסף שחלק כתבו את זה בקיצור ושלמדתי לאחרונה ממטפלת מינית וגינקולוגית דגולה ומנוסה: מיכל לוריא.
להסתפק בחלקיות. לפעמים חיי האישות יהיו מדהימים, לפעמים סתמיים ולפעמים, לפחות שהם יהיו.
יש זוגות שהפעם חיי האישות שלהם יהיו חיבוק ונשיקה קרובה בלבוש מלא וזהו, וגם זה קירבה ואינטימיות טובה, וזה גם בסדר.
כלומר, ההסכמה וההחלטה לא לבוא בטענות אחד לשני על כך שלא השגתי את האורגזמה הכי מטורפת היום – וזה בסדר, הוא חשוב מאד במסע החיים שלנו.
סיכום ומבט לעתיד: מתנה לזוגות הצעירים
המסקנה העולה מן הסקר ברורה ומעודדת מאוד: אין מקריות בהצלחתם של זוגות וותיקים. מאחורי כל זוג שמחייך יחד אחרי 20 ו-30 שנה, עומדת בחירה יומיומית מודעת: לבחור לסלוח, לבחור להקשיב, לא לוותר על זמן איכות זוגי, ולהשקיע גם בנפש וגם בגוף.
לזוגות הצעירים שפותחים כעת את המסע ולוותיקים שנמצאים עדיין במהלכו, ולכל מי שחפץ לבנות בית נאמן ומלא שמחה – קחו את התובנות הללו כצידה לדרך. אל תחששו ממשברים או מעייפות זמנית; ראו בהם הזדמנות לצמיחה, ללמידה משותפת, ולגילויים חדשים של אהבה שרק הולכת ומעמיקה עם השנים.
לסיום: תזכרו שני דברים מאד חשובים שאני חוזר עליהם שוב ושוב:
- לכו לסנדלר לתקן משהו ולא להיות כמו הצעירים שאם מתקלקל מיד זורקים.
- "אין חבוש מתיר עצמו מבית האסורים". אם יש משבר או אתגר, לכן מיד (ולא אחרי שנתיים) למטפל, יועץ: איש מקצוע שיושיט לכם יד ויעלה אתכם מהבור. כך אשתי ואני עשינו בכל משבר שלא הצלחנו לצלוח לבד – וראינו פלאות.
שלכם באהבה ושוב תודה לכל המשיבים ששיתפו מחייהם האישיים,
הרב רפי
