חג החירות הוא זמן טוב לבדוק במה אנו משועבדים היום. ממה עלינו לצאת לחירותו מהי יציאת מצרים המיוחדת שלנו?
ברוך השם יצאנו מהגלות הפיסית, אך האדם העמיד על עצמו משעבדים מעשי ידיו. אם בעבר, הדיקטטור או האידיאולוגיה החיצונית (כגון הקומניזם) היו כופים את רוח האדם, היום לא צריך את אלו כי אנו עושים את זה לעצמנו. עדכון סטטוס, לייקים, סלפים, ווטסאפים, סרטונים ועוד רשימה ארוכה של משעבדים שולטים על כל רגע פנוי בחיינו ומסיטים את תשומת הלב שלנו מהדברים החשובים באמת; מבן/בת הזוג, מהילדים, מהעבודה ומהלימודים. וגם מכמה רגעים של שקט וכוונה, מתפילה זכה ומשיחה כנה עם חבר. אנו כבר לא זקוקים לסטאלין או צ'אוצסקו, יש לנו את צוקרברג ואת סרגיי ברין (האם במקרה הם יהודים)?
ליהודים שומרי מצוות יש רווח והצלה יום אחד בשבוע – ביום שבת. אני היום מברך על הראייה לטווח רחוק של החכמים בדור הקודם שאסרו על כל שימוש במכשירים חשמליים על אף שלא תמיד ניתן היה להצביע על המקור של האיסור הקונקרטי. האיסור הגורף על שימוש בחשמל שחרר אותנו היום מהמשעבדים לפחות יום אחד בשבוע. ואכן כל פעם שאני רואה יהודים מדברים בטלפון בשבת, אני כל כך מרחם עליהם שאין להם אפילו יום אחד בשבוע כדי לצאת לחופשי.
לכבוד החג הזה אני בא להציע לפניכם את ההצעה הבאה.
למשך 24 שעות, מ – 7:00 בבוקר עד היום למחרת ב – 7:00 פשוט נהיה ללא נייד.
זו הזדמנות נפלאה לחזור קצת לעצמינו, לילדינו, לאהובינו, ובעצם לחזור להיות קצת יותר טבעיים.
תעשו את כל התיאומים מראש (אנחנו הרי כבר שכחנו איך מגיעים ממקום למקום לבד), תכינו את החברים בפייס, ווטסאפ, SMS שלא תהיו זמינים. סדרו את היום בצורה כזאת שהכל מוכן מראש, כדי שלא תצטרכו את הטלפון הנייד.
בבוקר בשעה שבע, מכבים ומכניסים למגירה.
מעבירים את היום בלימוד, בטיולים, בעבודה – למי שעובד בחול המועד, או בכל דבר אחר , רק שלא מסיטים את תשומת הלב כל הזמן. קובעים ארוחת ערב משותפת עם כל המשפחה, בלי הפרעות של הודעות, סטטוסים ושאר מטרידים.
יוצאים לטיול ערב עם האישה, או סתם יושבים ומדברים, ללא הפרעות ועם תשומת לב מלאה.
הולכים לישון בלי לבדוק מה קרה בעולם אלא פשוט חיים.
למחרת כשקמים, פשוט קמים.
בשעה 7:00 חוזרים ומתחברים.
אז בואו ננסה. בואו נראה מה זה יעשה לנו, לעצמינו ולסובבים אותנו – יום ללא נייד.
חג חירות כשר ושמח!