למה יש לאישה אורגזמה?

הרי היא לא צריכה את זה כדי ללדת ילדים? אישה יכולה ללדת 10 ילדים ולא ליהנות מיחסי אישות אפילו פעם אחת.

צורת הרבייה של הגבר באה ביחד עם ההנאה המינית. ברגע יציאת הזרע לתוך רחם האישה, מגיעה לגבר תחושה של הנאה מינית מוגברת. חכמי הביולוגיה יאמרו ש"הטבע" הטביע הנאה זאת בגוף האדם כדי שירצה להביא את הדור הבא לעולם ובכך להבטיח את קיום המין.

אבל האישה? היא אינה זקוקה לזה ולפי מה שאנו יודעים היום על תולדות המיניות הנשית, במשך מאות או אלפי שנים בהיסטוריה העולמית, נשים קיימו יחסים, הרו וילדו ילדים בלי שההנאה המינית שלהן תבוא לידי ביטוי בשום דרך.

גם היום, לאחר שנים של מחקר מיני נשי, ועל אף כל המידע שנמצא בכף ידינו, עדיין יש פער מיני מהותי בין גברים לנשים שנקרא "פער האורגזמה" (The Orgasm Gap). סך הנתונים של כל המחקרים בתחום מראים שגברים מגיעים לאורגזמה ב – 85% עד 95% מכלל המגעים המיניים, לעומת 60% עד 80% מהנשים.

חשוב כאן להעיר: המטרה ביחסי אישות היא לא להגיע לאורגזמה. היא לאהוב אחד את השני, עם או בלי אורגזמה. האורגזמה היא חלק מיחסי האישות אבל היא לא הכל. לרוב הגברים כנראה זה הרבה יותר חשוב, לפחות בשלב מסוים של החיים שלהם. יש נשים שיכולות ליהנות ממגע מיני גם ללא אורגזמה ויש שלא יכולות בלי זה. אך נתונים אלו לא פותרים לנו את החידה של למה ריבונו של עולם באמצעות הביולוגיה ברא אפשרות של אישה להגיע לאורגזמה או אפילו הנאה מינית כלשהיא, אם הרבייה אינה תלויה בזה. אם נחדד את השאלה: למה היא מנותקת מתהליך הרבייה או ממצוות פרו ורבו?

האמונה שלי בבריאה אולי תסייע לי לפתור חידה זו. כל מה שברא רחמנא לטב עביד – כל מה שברא ה' הוא לטובה (על בסיס כל מה שה' עושה, הוא לטובה, עיינו: ברכות ס' ע"ב). גם צריך לדעת קצת אנטומיה. לפי מה שהמדע יודע היום, לדגדגן בגוף האישה יש תפקיד אחד בלבד: הנאה מינית. בניגוד למה שחושבים, הדגדגן אינו רק איבר קטן בחזית הפות, אלא הוא מקיף את כל הנרתיק מכל צדדיו ובעומקו. כלומר, אחד האיברים המרכזיים סביב איבר האישה שבאמצעותו היא מביאה חיים לעולם, מטרתו לגרום הנאה מינית לאישה, ללא שום תפקוד ידוע אחר הקשור ליכולת להיכנס להריון או להביא את הדור הבא לעולם.

אם כך, ריבונו של עולם ברא איבר ייחודי בגוף האישה שכל תפקידו הנאה מינית. כיון שאני מאמין בהתפתחות (אבולוציה) מכוונת על פי תורת הרב קוק[1], אין אלא להסיק שה' רצה:

  • שהאישה תהנה הנאה מינית.
  • שהנאה זו תהיה מנותקת ממצוות פרו ורבו או אפשרות הכניסה להריון.

מה ניתן ללמוד מכאן?

הנאה מינית עבור האישה היא דבר שעומד בפני עצמו. [יש לציין שיש שיטות מתורות המזרח שמלמד גברים לנתק בין שפיכת הזרע (הרבייה) לבין ההנאה המינית. לענ"ד תורות אלו מתאימות לאיסור הוצאת זרע לבטלה של חז"ל ומקרבות בין החוויה המינית הגברית לזו הנשית ואכמ"ל]. אישה יכולה לממש את הרצון שלה לחוות הנאה מינית, כי ה' ברא אותה עם היכולת והאיבר הייעודי שזה כל מטרתו. בניגוד לרוב הגברים, ההנאה המינית שלה יכולה לבוא במנותק לחלוטין ממצוות פרו ורבו, ועל כן היא קובעת ברכה לעצמה. כלומר, ה' נותן לגיטימציה לאישה לחוות מיניות לשם החוויה המינית במנותק מהצורך הביולוגי, בניגוד לאמירה של ה' לגבי הגבר, שתמיד ההנאה המינית שלו קשורה לזרע, כלומר לרבייה.

הנובע מכל הנ"ל, שבאמצעות האישה, ה' מלמד אותנו על הערך של הנאה מינית בפני עצמה. גם לאיש.

אנו יודעים שיש שתי מצוות בסיסיות ביחסי אישות בין הבעל ואשתו. הראשוני והבסיסי הוא מצוות פרו ורבו. השני הוא מצוות עונה, שהיא קיום יחסים על בסיס קבוע (עונה מלשון עונות, מחזוריות וקביעות, כמו עונות השנה) גם ללא אפשרות של הריון. גם אם האישה כבר בהריון, אחרי גיל הפוריות או נוטלת אמצעי מניעה, יש חובה של קיום מצוות עונה.

כאשר יצחק אבינו פגש לראשונה את רבקה, כתוב כך בספר בראשית (כד סז):

"ויביאה יצחק האהלה שרה אמו ויקח את רבקה ותהי לו לאשה ויאהבה".

לפסוק היה חשוב להדגיש שהוא לא רק הקים איתה בית (ותהי לו לאישה) אלא הוא אף אהב אותה (ויאהבה). כיצד בא לידי ביטוי אהבה זו של יצחק ורבקה?

"וישקף אבימלך מלך פלשתים בעד החלון וירא והנה יצחק מצחק את רבקה אשתו (בראשית כ"ו ח)."

רש"י כותב במקום: "שראהו משמש מטתו".

אבימלך ראה את יצחק ורבקה מבטאים את האהבה הגדולה ביניהם (התורה נוקטת לשון "מצחק" ורש"י מפרש תשמיש, כלומר יחסים שהיה בהם מימד של שמחה). כך נודע לאבימלך שרבקה היא אשתו ולא אחותו.

אם כן, התורה מדגישה לנו את שני הפנים של אהבת איש ואישה. היחסים של העמדת הצאצאים שלשם כך מקימים את המסגרת המשפחתית, ויחסים של אהבה שלשם כך יש את מצוות עונה והנאה מינית. רק אצל האישה יש הפרדה בפועל בין העמדת צאצאים לבין הנאה מינית.

בחזרה לשאלתנו: למה לאישה יש אפשרות לחוות אורגזמות? כי כך ברא אותה ה' בכוונת מכוון, כדי שלאישה תהיה את האפשרות של חוויה והנאה מינית. הנאה מינית שהיא לפעמים ביחד עם מצוות פרו ורבו, אך היא גם יכולה להיות חוויה נפרדת לחלוטין.


[1] עיינו: אורות הקודש ב', עמ': תקא, תקכט, תקלז, תסז, אורות הקודש ד' עמ' תי-תיא, אגרות הראי"ה א' עמ' קה, עולת ראיה ב' עמ' סט.

אשמח לתגובותיכם!

כתיבת תגובה