קיבלתי לאחרונה מכתב מאד מרגש ממישהו.
אני שולח את דבריו אלי ואת תשובתי אליו כיון שאני חושב שיש בדבריו לתועלת הציבור.
הדברים מובאים בפניכם בשינויים קלים למניעת זהות הכותב ומשיקולי עריכה.
אני ממליץ לקרוא ביחד כזוג את ההתכתבות (כמו כל המכתבים שלי).
מ. כתב לי:
האם התורה מכוונת לכמה שפחות ויזואליה של היחסי אישות? או שזה בסדר?
אתן דוגמא, מתקלחים ביחד, האם יש עניין יותר להחשיך את המקלחת?
האם כשאישתי נוגעת באיבר, אני מקבל סיפוק גם בחשיכה מסוימת, אבל מהפורנו וממילא זה עולה אצלי כשאלה, אם אני מוצא את הויזואליות כמשהו ש"מדליק" אותי, ומהנה אותי, לראות איבר, לראות את המגעים ביננו.
זה מצד אחד, מצד שני זכורה לי הדרכה שלא לראות יותר מידי כי זה יכול להביא שתתגנה בעיניו.
אולי השאלה שלי: האם הויזואליות שאני קורא לה הויזואליות הפורנוגרפית (כי זה הרקע שעליו הכרתי יחסי אישות, רקע ויזואלי) – במסגרת נישואים וקשר ארוך טווח כמובן – האם יש לנו כזוג עניין להימנע מזה מסיבה שהוזכרה לעיל "שמא תתגנה עליו"? או שנקודת המוצא היא ההיפך: תסירו בושה, תתגלו, תחשפו בשמחה וככל הטוב בעיניכם כשאתם באינטימיות וביחסי אישות, ורק את המכה בפטיש תחשיכו?
זה פוגש אותי בנטייה של אישתי כשאנחנו במהלך האינטימיות. הנטייה שלי היא להיות חשוף כמה שיותר והיא נוטה להתכסות, נגיד, כשנעמדים זה מול זו במיטה ובאים להתחבק, אז אם יש קצת אור היא נוטה לכסות על עצמה בסדין, ואני נוטה להוריד מעליי. אני מרגיש מבפנים צורך (פורנוגרפי או אולי נורמלי?)
האם יש להסתייג מלהביט באיבר המין של בני הזוג שלנו? האם מבט שלה באיבר המין שלי או להיפך הוא מגונה? יש עניין לצמצם אותו או לעצום עיניים? או שאין בעיה עם ראייתו?
מ.
שלום!
כתבת לי את הרקע שלך בהתמכרות לפורנוגרפיה ואיך שהצלחת בצורה מרשימה ומעוררת השראה להרים את עצמך מזה ואף אתה מצליח כבר 3 שנים לא לאונן – גיבור וצדיק ממש! אשריך!
אתה צריך להבין שמעטים מצליחים לעמוד במדרגה שלך. כל הכבוד!
גם אם יש נפילות מדי פעם, למי אין? כל עוד אתה מנהל את זה וזה בצמצום – אשריך! כמובן, יש לשאוף לא לראות כלל!
אתה שואל שאלה מאד יפה: מה ההלכה רוצה מאיתנו לגבי המבט והראייה של האישה שלנו. יש מקורות המשבחים את הצניעות גם בין הבעל והאישה. אתה מרגיש שמבט לא חשוף באשתך, מזכיר את הרקע שלך במבטים לא צנועים, אז מה האידיאל. למה עלינו לשאוף? אז אשתדל לכתוב לך את הדברים בצורה מסודרת.
כך כותב רש"י על אברהם ושרה על הפסוק: הנה נא ידעתי כי אישה יפת מראה את (בראשית י"ב י"א): "הנה נא ידעתי" – מדרש אגדה: עד עכשיו לא הכיר בה מתוך צניעות שבשניהם ועכשיו הכיר בה ע"י מעשה.
לפי מדרש זה, אברהם ושרה נהגו צניעות זה עם זה, ברמה כזאת שהוא לא הכיר ביופיה עד שהיה צריך לדאוג לה מפני הירידה למצרים.
אך רש"י במקום מביא גם פירוש אחר:
דבר אחר: מנהג העולם שע"י טורח הדרך אדם מתבזה וזאת עמדה ביופיה. ופשוטו של מקרא: הנה נא הגיע השעה שיש לדאוג על יפיך. ידעתי זה ימים רבים כי יפת מראה את, ועכשיו אנו באים בין אנשים שחורים ומכוערים אחיהם של כושים ולא הורגלו באשה יפה.
בפירוש השני, רש"י כותב שאברהם ידע כבר ימים רבים ששרה היא אישה יפה מאד. אם כן, אנו רואים שתי גישות ביחס להתנהגות בין בעל ואישה. מצד אחד, צניעות יתירה עד שאפילו הבעל לא יודע שאשתו יפה, ומצד שני התייחסות חיובית לידיעה של יופי האישה בפני הבעל וראייתה.
יש גמרא נוספת הדורשת בשבח צניעות יתירה בין בעל ואישה (שבת דף נג ב):
ת"ר מעשה באדם אחד שנשא אשה גידמת ולא הכיר בה עד יום מותה אמר רב בא וראה כמה צנועה אשה זו שלא הכיר בה בעלה. אמר לו רבי חייא: זו דרכה בכך אלא כמה צנוע אדם זה שלא הכיר באשתו.
הגמרא מספרת על בעל שלא ידע שאשתו היא גידמת. רבי חייא מדגיש שדווקא האיש הוא היה צנוע בין בני הזוג כיון שהאישה דרכה להיות צנועה, אבל איש הוא אולי פחות צנוע בטבעו, לכן רב חסדא התפעל דווקא מהאיש.
אני די בטוח שאין היום אף רב או שיטה שדוגלת בהתנהגות כזאת בין איש ואשתו, ואף על פי כן, הגמרא ראתה לנכון להביא דוגמא קיצונית כזאת.
ביחד עם דוגמאות אלו, אנו לא מוצאים אף הדרכה הלכתית, אפילו לא אחת, שמונעת מאדם לראות את אשתו בעירום בזמן שהיא טהורה. בוודאי אנו לא מוצאים הדרכה הפוכה, שיש איזו מניעה לאישה לראות את בעלה בעירום.
המניעה היחידה היא להסתכל באותו מקום. יש הבדל בין להסתכל, כלומר, להתמקד באותו מקום, לבין לראות באופן כללי את אשתו, בזמן שהיא לא לבושה.
דוגמאות למכביר יש, אבל הבה נתחיל בשיר השירים:
תיאורי האישה בעיני אהוב לבה נמצאים בפרק ד':
הִנָּ֨ךְ יָפָ֤ה רַעְיָתִי֙ הִנָּ֣ךְ יָפָ֔ה עֵינַ֣יִךְ יוֹנִ֔ים מִבַּ֖עַד לְצַמָּתֵ֑ךְ שַׂעְרֵךְ֙ כְּעֵ֣דֶר הָֽעִזִּ֔ים שֶׁגָּלְשׁ֖וּ מֵהַ֥ר גִּלְעָֽד׃
שִׁנַּ֙יִךְ֙ כְּעֵ֣דֶר הַקְּצוּב֔וֹת שֶׁעָל֖וּ מִן־הָרַחְצָ֑ה שֶׁכֻּלָּם֙ מַתְאִימ֔וֹת וְשַׁכֻּלָ֖ה אֵ֥ין בָּהֶֽם׃
כְּח֤וּט הַשָּׁנִי֙ שִׂפְתוֹתַ֔יִךְ וּמִדְבָּרֵ֖ךְ נָאוֶ֑ה כְּפֶ֤לַח הָֽרִמּוֹן֙ רַקָּתֵ֔ךְ מִבַּ֖עַד לְצַמָּתֵֽךְ׃
כְּמִגְדַּ֤ל דָּוִיד֙ צַוָּארֵ֔ךְ בָּנ֖וּי לְתַלְפִּיּ֑וֹת אֶ֤לֶף הַמָּגֵן֙ תָּל֣וּי עָלָ֔יו כֹּ֖ל שִׁלְטֵ֥י הַגִּבֹּרִֽים׃
שְׁנֵ֥י שָׁדַ֛יִךְ כִּשְׁנֵ֥י עֳפָרִ֖ים תְּאוֹמֵ֣י צְבִיָּ֑ה הָרוֹעִ֖ים בַּשּׁוֹשַׁנִּֽים׃
… כֻּלָּ֤ךְ יָפָה֙ רַעְיָתִ֔י וּמ֖וּם אֵ֥ין בָּֽךְ׃
תיאורי האיש נמצאים בפרק ה':
דּוֹדִ֥י צַח֙ וְאָד֔וֹם דָּג֖וּל מֵרְבָבָֽה׃
רֹאשׁ֖וֹ כֶּ֣תֶם פָּ֑ז קְוֻצּוֹתָיו֙ תַּלְתַּלִּ֔ים שְׁחֹר֖וֹת כָּעוֹרֵֽב׃
עֵינָ֕יו כְּיוֹנִ֖ים עַל־אֲפִ֣יקֵי מָ֑יִם רֹֽחֲצוֹת֙ בֶּֽחָלָ֔ב יֹשְׁב֖וֹת עַל־מִלֵּֽאת׃
לְחָיָו֙ כַּעֲרוּגַ֣ת הַבֹּ֔שֶׂם מִגְדְּל֖וֹת מֶרְקָחִ֑ים שִׂפְתוֹתָיו֙ שֽׁוֹשַׁנִּ֔ים נֹטְפ֖וֹת מ֥וֹר עֹבֵֽר׃
יָדָיו֙ גְּלִילֵ֣י זָהָ֔ב מְמֻלָּאִ֖ים בַּתַּרְשִׁ֑ישׁ מֵעָיו֙ עֶ֣שֶׁת שֵׁ֔ן מְעֻלֶּ֖פֶת סַפִּירִֽים׃
שׁוֹקָיו֙ עַמּ֣וּדֵי שֵׁ֔שׁ מְיֻסָּדִ֖ים עַל־אַדְנֵי־פָ֑ז מַרְאֵ֙הוּ֙ כַּלְּבָנ֔וֹן בָּח֖וּר כָּאֲרָזִֽים׃
יש כאן תיאורים מפורטים וחושניים של חלקי גוף האיש והאישה, זה בעיני זו. גם אם נבין שכל שיר השירים הוא משל לאהבת ה' ועם ישראל, עדיין שלמה המלך המשורר, היה צריך להכיר היטב את גוף האישה, ואף לדעת להסתכל בחושניות על גוף האיש, כדי לכתוב משל זה.
הבה לא נשכח שרבי עקיבא אמר ש"שיר השירים הוא קודש קודשים" (ידיים פ"ג מ"ה). לעניות דעתי הוא אמר את זה, כדי שנבין, שגם התיאורים החושניים, כאשר הם מופיעים בהקשר הנכון, של אהבת איש ואישה, הרי הם קודש קודשים. יש עוד הרבה מה להאריך בזה ואכמ"ל.
בהלכות קריאת שמע כתב בשולחן ערוך (סי' עה) כך:
טפח מגולה באשה במקום שדרכה לכסותו אפילו היא אשתו אסור לקרות קריאת שמע כנגדה.
הגה: ויש אומרים דוקא באשתו אבל באשה אחרת אפילו פחות מטפח הוי ערוה (הגהות מיימוני פרק ג').
משמעות דבריו הם שבשעת קריאת שמע (או בזמן אמירת שאר דברי קדושה), אסור לאדם לראות את אשתו במקומות שרגילים לכסות, אבל בכל זמן אחר, איננו מוצאים הגבלה הלכתית.
אנו לומדים את אותו עיקרון גם מהאיסור להסתכל באותו מקום (נדה יז ע"א, שולחן ערוך, סי' ר"מ סעיף ד'). השולחן ערוך אוסר להסתכל באותו מקום גם כשהאישה טהורה, משמע שבכל שאר גופה או ראייה סתם מותרת (כך הבין בעל עזר מקודש אבן העזר ס" כה).
במסכת עבודה זרה (דף כ ע"א) מתלבטת הגמרא האם ראוי לברך על יופיה של אישה נוכרית. אנחנו בוודאי לא במדרגה לראות אישה יפה ולחשוב רק מחשבות קדושות, אבל לגבי האישה שלנו, חלק מהמחשבות עצמן, גם המחשבות המיניות, הן מחשבות קדושות.
במאמר אחר (כותרתו – הסתכלות לאישה באותו מקום) התייחסתי לנושא של הסתכלות באותו מקום של האישה – האם מותר או אסור מכתחילה.
כאן אני רוצה להתייחס לחלק של שאלתך בעניין שבעבר היית צופה בפורנוגרפיה, ולכן האם הנטייה שלך לרצות לראות את הגוף של אשתך, האם זה נובע מזה והאם הרצון פסול.
אני חושב בדיוק הפוך. אשרי האיש שנמשך לגוף של אשתו ואני מברך אותך שתמשיך להימשך אליה לכל משך ימי חייכם. אוי לבעל שאשתו לא מושכת אותו. אוי לבעל שכאשר הוא רואה את אשתו ללא בגדים, זה לא מעורר אצלו שום דבר בגוף.
אך באמת, האם צריך להימנע מזה בגלל שבעבר היית צופה לא מעט בנשים אחרות.
יש סיפור נפלא בגמרא במסכת מנחות (מ"ד ע"א) על אדם אחד שהלך לזונה הכי יקרה שהוא הכיר. בסוף הוא נמנע ולא חטא איתה , וזה הרשים מאד את הזונה שהתגיירה והתחתנה עם אותו אדם. כך נאמר שם בגמרא:
אותן מצעות שהציעה לו באיסור, הציעה לו בהיתר. זה מתן שכרו בעה"ז, ולעה"ב איני יודע כמה.
הגמרא מספרת שהיא התחתנה איתו והיא רואה בעין יפה את העבודה שפעם היא הציעה לו מצעים באיסור ואת אותם מצעים היא הציעה לו בהיתר. במילים אחרות, הגמרא רואה תיקון בכך שהיא משתמשת באותו דבר להיתר, לאחר שהשתמשה בהם לאיסור.
אתה הצלחת לצאת מהפורנוגרפיה, ולהמנע מהוצאת זרע לבטלה, לכן אתה יכול בהחלט לחיות את יחסי האישות שלך בהיתר בתורה חיובית וטובה כתיקון למיניות השלילית של הפורנוגרפיה. תראה איזו תורה מתוקה אמר ר' צדוק הכהן בדיוק על מקרה כמו שלך:
צדקת הצדיק, תורה מט
כל אחד ידע שבמה שיצרו תוקפו ביותר הוא כלי מוכן לאותם דברים ביותר להיות נקיים וזכים אצלו. ובדברים שהירבה לפשוע בהם ידע שהוא כלי מוכן להיות דייקא באותו דבר נקי ובר לבב ולכן אמרו (ויקרא רבה כ"א ה') שבאבר שבו חטא בו יעשה מצוות ואין זה רק תיקון לעבירה הקודמת מדה כנגד מדה, אבל הוא גם תיקון נפשו בפרט כי כל אחד נברא לתיקון איזה דבר פרטי אשר בו נתיחדה נפשו בפרט ואין לה חבר [כמו שלא נמצא פרצופים שוים ופרצוף פנים רומז על צלם אלהים דנפש] כנודע מאמר הקדמונים על מאמר חז"ל (שבת קי"ח ב) אבוך במאי זהיר טפי:
כלומר, בדבר שחטאת בו, שם התיקון שלך. ובניגוד למה שאנשים חושבים בצורה שטחית או לא נכונה, שאם אדם היה פרוץ במיניות אז עכשיו הוא צריך להיות פרוש. זה רק חצי תיקון וזה לבחור בבחירה הקלה. הרבה יותר קשה וזה התיקון האמיתי לחיות חיי מיניות בטהרה ובקדושה, כאשר הכוונה היא מתוך עונג ואהבה בינך לבין אשתך. כיון שזה המהות של מצוות עונה ומה שאמרו חז"ל: "ישמח את אשתו לדבר מצווה (עיין עירובין ק, ב)".
לסיכום:
איני רואה דבר שלילי ברצון לראות את הגוף של אשתך בזמן שהיא טהורה ואדרבה, אולי בזה אתה מתקן, את הראיות הקודמות שהיו בעבירה. כל זה כמובן, כאשר אשתך שמחה בכך וזה מחזק את הקשר הזוגי ואת האינטימיות ביניכם.
בברכה,
הרב רפי
אני מזמין אתכם להצטרף אלי למפגש שאלות ותשובות בנושאי מיניות, שאני מקיים בזום ביום שני ט' באלול 5.9.22 בשעה 20:30. המפגש הוא בתשלום סמלי של 30 ש"ח בלבד
זו הזדמנות לקבוע לעצמכם דייט זוגי בו אתם שומעים ביחד על נושאים חדשים ומעניינים שמהם תוכלו ללמוד ולהרחיב את התודעה המינית שלכם.
להרשמה למפגש לחצו כאן
אם ברצונכם לשלוח אלי שאלות, תוכלו לשלוח דרך פה
תודה רבה הרבה!! כל מאמר שלך ככ מוסיף ומשמעותי. הנושאים עולים באופנים שונים מכלות שאני פוגשת וזה נפלא שיש את ההתייחסויות שלך. תודה גדולה גדולה ובהצלחה