העברתי לאחרונה שיחה לסטודנטים לא-יהודים מחו"ל על יהדות.
זו שיחה שאני מעביר מדי פעם לסטודנטים ואנשי עסקים הבאים לארץ ללמוד על הפלא הקטן הזה שנקרא מדינת ישראל ואומת הסטארט אפ (Start-Up Nation).
השיחה עוסקת ביסודות היהדות באופן כללי ומקורות המקוריות וההתחדשות היהודית שנובעת (לדעתי) משיטת לימוד הגמרא.
לקראת השיחה הם קיבלו את קורות החיים שלי, ובין השאר היה כתוב שם שאני מחנך למיניות חיובית.
זה סיקרן אותם. רב ומיניות? מה הקשר?
במסגרת השיחה על יהדות, דברנו על כך שהשבת זה אחד מיסודות היהדות.
סיפרתי להם שבשבת אסור ליצור דברים חדשים. זו הסיבה שאמנם אנו משתמשים באור אבל מצד שני לא מדליקים אור חדש בשבת על אף שזה לא מאמץ.
ואז שאל אותי אחד הסטודנטים: האם מותר לכם לקיים יחסי מין בשבת?
עניתי בפשטות: ברור שמותר ואפילו מצווה [כמו שכתוב בגמרא: אשר פריו יתן בעתו אמר רב יהודה…זה המשמש מטתו מע"ש לע"ש (כתובות סב ב)].
אז הוא שאל: אז למה מותר לעשות ילדים בשבת. הרי זה הכי יצירה והתחדשות שיכול להיות?!
האמת, נשארתי ללא מילים. אף פעם לא חשבתי על השאלה הזאת. זה היתרון ללמד אנשים ללא שום ידע מוקדם; הם ישאלו שאלות שבעולם הישיבות לעולם לא ישאלו כיון שיש דברים שהם מובנים מאליו.
אמנם לא כל קיום יחסים בהכרח מוביל ליצירה חדשה, אך בהחלט זה יכול לקרות. ויש זוגות רבים שאכן מייחלים שאכן זה יקרה. אז למה מותר לנו ליצור נשמה וגוף חדש בשבת?
אמנם, אנו לא יוצרים בלעדיים. הרי כדי ליצור אדם נדרשים איש, אישה וריבונו של עולם כמאמר הגמרא: תנו רבנן שלשה שותפין הן באדם הקב"ה ואביו ואמו (קידושין ל ב). אז אולי ניתן לומר שחל על זה דין של שניים שעשו מלאכה בשבת שהם פטורים. אבל דין זה נאמר רק על מלאכה שיכולה להיעשות על ידי אדם אחד. אבל ללא כל אחד מהשותפים – אי אפשר להוליד ילד. אם כן, כל אחד מהשותפים חייב בחילול שבת על ידי יצירה. אם כן, לכאורה אסור.
חשבתי על כמה וכמה טעמים, אבל אשמח לשמוע את דעתכם…
נראה לי שיש כאן מחשבה קצת יותר עמוקה על מה זה יצירה ומה זה יחסי אישות. אני מעדיף לא לכתוב את דעתי, ולשמוע את דעתכם.
חיפשתי בספרים אם מישהו מרבותינו כתב על זה בעבר, אך לא מצאתי.
לכן, אני פונה אליכם.
אשמח לשמוע את דעתכם ואשלח באחד השבועות הבאים את התשובות היפות שיתקבלו.
מוזמנים לכתוב לי תגובות פה באתר או למייל: rafiostroffhadrachot@gmail.com
לקבלת תכנים שלי בנושא זוגיות ומיניות הירשמו לרשימת התפוצה בלחיצה פה
שאלה הזויה
זה מלאה שהתירו שהרי מלאכה זו בונה את המשכן ובית המקדש של כל אחד ואחד לשכינה.
ואגב זו מלאכה של שלשה.
והרי בכוחו של בורא עולם כל יכול אם היה חפץ לייתר את מלאכת ההורים. כפי שכבר מצינו דברים כאלו בחזל. ירמיהו.. וכד
שאלה הזויה
זה מלאה שהתירו שהרי מלאכה זו בונה את המשכן ובית המקדש של כל אחד ואחד לשכינה.
ואגב זו מלאכה של שלשה.
והרי בכוחו של בורא עולם כל יכול אם היה חפץ לייתר את מלאכת ההורים. כפי שכבר מצינו דברים כאלו בחזל. ירמיהו.. וכד
יעקב רובינשטיין
יועץ ומדריך
שתיהן מצוות לא?
תדיר ושאינו תדיר?😂
ואולי
הכיוון הוא תיקון העולם באופן כללי
אם אנחנו מתייחסים לפריה ורביה כחלק מההתנהלות הנכונה של העולם
זאת איננה יצירה במובן של מלאכה
המלאכות האסורות בשבת, אסורות משום הפרדה בין קודש לחול
אבל מצוות עונה, בעונתה
ומצוות שלום בית הם בכל יום,
והמשך העולם לא קשור להפרדה בין קודש לחול
בסופו של דבר לא כתבתי כאן רעיונות מחוברים מידי מצד שני
אולי זה יוביל למשהו קוהרנטי ממה שהצלחתי
נשמח לשמוע!
לא יודע אם יש לעמור ביסוס במקורות אבל …
אלוקים לא יצר אלא ברא. ממלאכת הבריאה הוא שבת ביום השביעי. וישבות מכל מלאכתו ולכן אנו שובתים ממלאכתנו.
אם כך מה היא מלאכתנו? וכפועל יוצא מה בעצם תפקידנו בעולם (המלאכה שהוטלה עלינו כבני אדם)? לברוא אנחנו לא יכולים אבל ליצור כן.
בעיני ליצור הוא לשנות במשהו את המהות של משהו קיים. לדוגמה -העברה מרשות לרשות משנה את המהות ולכן היא "יצירה" ברירה משנה את המהות של החומר הנברר ולכן היא יצירה.
אם כך תפקידנו כבני אדם הוא לשנות קצת את הקיים בעולם בהתאם ליכולתנו ותפיסת עולמנו. לשנות במשהו את המהות של מה שכבר קיים ובכך לפתח ולקדם את בעולם. וממלאכה זו עלינו לפסוק בשבת. זה לא היום לשנות אלא להינות ממה שקיים.
יצרת בן אדם לא עדיין לא משנה בכלום את העולם. רק המלאכה והיצירה של האדם שנוצר תשנה את העולם.
"יצור' האדם (מלשון מוצר) אינו יצירה. רק הפעולת שיעשה אותו האדם יהיו יצירה בעולם.
כיוון אחר – ויכל אלוהים ביום השביעי מלאכתו אשר עשה. לא ביום השישי אלא ביום השביעי. מה הייתה מלאכתו ביום השביעי?
לפי הסיפור בבפרק ב בבראשית אחרי שנברא האדם הוא בומח בגן עדן חיפשו לו עזר כנגדו מבין חיות השדה ולבסוף הוחלט ליצור ממנו את האשה "על כן יעזוב איש את אביו ואת אימו ודבק באשתו והיו לבשר אחד" היתכן שזה סיום הבריאה שהיה ביום השביעי. היצירה של יכולת הרביה האנושית? אם כן וודאי שזה המלאכה שהסתיימה ביום השביעי עצמו והיא המלאכה היחידה המוגדרת כמלאכה אך מותרת ביום השביעי.
אולי.
תודה על השאלה שהביאה לעיון ומחשבות מעניינות
משום פיקוח נפש…
אם הזרע לא ייקלט – אין כאן מלאכה.
אם ייקלט – חלל עליו שבת אחת כדי שיקיים שבתות הרבה.
יצירה אסורה בשבת.ובניית המשכן שבתה בשבת.
אבל העבודה השוטפת במשכן,ואחר כך במקדש,נעשתה כרגיל.
כולל מלאכות כמו שחיטה,שחיקת סממנים, צליית הקרבנות,ועוד.
כנראה שמה שמוריד שכינה בפועל לתוך החיים,באופן שוטף, לא רק שאיננו אסור,אלא הוא אותו עניין שבו שבת עוסקת.
חיבור שכינה וחיים