חברים וחברות יקרים,
אנחנו בסוף שבוע שלישי של התמודדות עם אתגרים אישיים ולאומיים קשים מנשוא. כולנו חווים מתח וחרדה בצורה זו או אחרת. במצב של אי ודאות כל כך קיצונית ואבל כל כך גדול – זו המציאות של רובינו.
אני רוצה באגרת זו לכתוב לכם ארבעה תרגילים חשובים שיכולים לגרום לנו לצאת קצת מהחרדה ולהתחבר לגוף שלנו מחדש.
על ידי החיבור לגוף, נוכל להרגיע קצת את החרדות בראש שמשתלטות על כל חלקה טובה בחיים שלנו.
אישית, אני מאד מאד אדם של מוח. הראש שלי עובד כל הזמן ואני לא יכול לסבול להיות במנוחה או בבטלה. אני קורא ולומד כל הזמן ובכל אמצעי מדיה.
רק כאשר ממש התבגרתי, הבנתי שאני צריך לעשות פסקי זמן מהפעלת המוח, ולהתחבר לגוף. שהפעלת המוח התמידי שלי, מנתק אותי מדברים שהגוף רוצה לומר לי. אילו דברים שרק הגוף יכול לעשות – יש לו שפה מיוחדת משלו.
לכן בעת הזאת, אני רוצה לשתף אתכם בשיטות שלי להתחבר לגוף לרגעים אחדים ובכך לסייע לכולנו לעבור את התקופה המאתגרת הזאת.
[התרגילים נועדו לגוף, אבל אין ספק שהדבר הראשון שצריך לעשות זה לא להיות מחובר לחדשות כל היום. גם לי זה קשה להתנתק, אבל החדשות הרצופות הוא הגורם הראשון בהעלאת סף החרדה של כולנו. אז דבר ראשון להגביל את החשיפה לחדשות ברקע].
1. נשימות
מזה אלפי שנים שחכמות המזרח מכירות ויודעות את החשיבות של נשימה עמוקה ונכונה לבריאות הנפש, הרגעת הגוף, ריפוי חלקים שונים בגוף ועוד ועוד.
על ידי נשימה נכונה ועמוקה, אנו יכולים לנקות את הראש ולהרגיע את כל הגוף. ישנן סוגי נשימות והדרכות שונות וזה לא לוקח הרבה זמן. אפשר לעשות נשימות בישיבה או בשכיבה ולכן זה לא תרגיל שדורש יותר מדי וזה משהו שכל אחד יכול לעשות.
אני ממליץ להתחיל ב – 5 דקות בלבד ולאחר כמן, מי שמצליח, תוך שבוע לעלות ל-7-8 דקות ולאחר מכן ל – 10 דקות יומיות של נשימות.
אני מצרף כאן קישור להדרכה שלי לנשימות, וקישור להדרכה של מאסטר בתחום הנשימות עם תרגום לעיברית – Wim Hof.
למי שאין זמן או יכולת לצפות בוידאו, אני כותב כאן תקציר, אבל כדי ללמוד באמת, צריך לראות את הוידיאו.
א. יושבים על כסא עם גב זקוף (אפשר גם בשכיבה על הגב).
ב. שמים טיימר בטלפון ל-5 דקות.
ג. נושמים נשימה עמוקה דרך האף או הפה כאשר המחשבה שלנו עוקבת אחרי הנשימה הנכנסת לריאות, לחלל הבטן ועד הבטן התחתונה ממש. כאשר התמלאנו באוויר עמוק ממש (נשימה עמוקה של כ-4-5 שניות), לשחרר בצורה איטית עד שמתרוקנים לגמרי.
ד. חוזרים על הנשימות עד לצלצול של הטיימר.
ה. אם יש לכם כאב פיזי באחד מאיברי הגוף (צוואר, גב, רגל וכד') אפשר לכוון במחשבה לאוויר שנכנס דרך הפה ולכוון אותו שיגיע לאותו איזור בדיוק.
2. ריקוד חופשי
אחד הדברים שמביכים את המשפחה שלי אבל אני מאד אוהב לעשות הוא לרקוד בלי חשבון. לרוב זה קורה לי בחתונה או בהופעה. אני רוקד לצלילי המוסיקה המקפצת עם כל הגוף בתנועות משוגעות וממש ממש לא איכפת לי מה אחרים חושבים. אני זורק את עצמי ואת כולי לתוך הריקוד. זה מאד משחרר ומאד מחבר לגוף.
ביחד עם זה, לא כולם כמוני ולא כל-אחד יכול להרשות לעצמו ריקודים כאלו. אז תעשו את זה כאשר אתם בבית לבד – אם יש מציאות כזאת. או עכשיו בזמן מלחמה לבד עם הילדים שבבית. אז מה עושים?
בוחרים את המוסיקה הכי מופרעת ומרעישה שאתם מתחברים אליה ואוהבים. שמים בקולי קולות בסלון ופשוט משתוללים. זורקים את הידיים, את הרגליים, את הגוף לכל כיוון.
ישנה גם אפשרות אחרת לחלוטין. יש שאוהבים מוסיקה שקטה ורגועה. אז במקרה כזה, רוקדים עם עצמך ברוגע כאשר המחשבה בראש, היא כל הזמן על הגוף ומה מרגישים בגוף.
אני כותב את ההצעה הזאת באופן מיוחד לכל אותן נשים שהבעלים שלהם מגוייסים ואין להן כרגע עם מי לרקוד. בהחלט אפשר לעשות ריקוד כזה לבד. כאשר האיש יחזור הביתה, תְּלַמְּדִי אותו את הריקוד האהוב עלייך ותרקדו ביחד.
3. התעמלות קבועה או ספורט
אחד הדרכים הבריאים והחשובים של התחברות לגוף, הוא בעצם ספורט: ריצה, שחייה, כדורסל, אופניים או כל פעילות גופנית אחרת.
איני חושב שאני צריך להסביר או לשכנע על החשיבות של פעילות גופנית קבועה. אתם יכולים לקרוא על זה אלפי מאמרים או פשוט תשאלו את הרופא הקרוב אליכם. אך אספר רק על עצמי.
עד גיל 40 לא עשיתי שום פעילות גופנית. מתוך כל מיני תירוצים, אבל בתכלס, לא עשיתי.
בגיל 40 התחלתי לרוץ (בעקבות ספר של אביו של הרב יוסף צבי רימון שהתחיל לרוץ בגיל 50). ההתחלה היתה מאד קשה כמו שאמרו רבים: כל ההתחלות קשות. אחרי 100 מטר של ריצה, חשבתי שאני הולך למות מחוסר חמצן. כך זה התחיל. היום אני משתדל לרוץ פעם בשבוע בין 45 דקות לשעה לפחות. אני הכי אוהב לרוץ במקומות חדשים ואני רץ בלי טלפון ובלי מוסיקה – רק עם עצמי והטבע.
כאשר אני רץ בקביעות, אני מרגיש בגוף ממש איך זה משפיע עלי לטובה. אני ממליץ מאד להכניס לסדר היום פעילות גופני אהובה עליכם קבועה.
4. לומר פרקי תהילים
יש אנשים שנרגעים על ידי אמירת פרקי תהילים. דוד המלך עבר ניסיונות ואתגרים רבים במהלך חייו ומחשבותיו והרגשותיו באים לידי ביטוי ברבים מפרקי תהילים. אילו פרקים לומר? יש כל כך הרבה אבל אמליץ על פרקי תהילים שהיו אהובים על הרב אלישיב קנוהל שבחר בפרקים שהוא הגדיר: "פרקים ופסוקים שטוב לאמרם לעיתים" (שאני חושב שהם מתאימים לתקופה זו: פרק יג, כ, כה, מא, מג וכמובן יש עוד רבים.
ולמה זה קשור לגוף? כיון שאנו מבקשים לזוז קצת מהשכל ולעבור לכוחות אחרים שיש בנו. חלק מהותי מזה, הוא הרגש. אמירת תהילים היא לא פעולה של השכל אלא של הלב, הרגש והגוף. כלי זה יכול לסייע לנו לצאת מהשכל ולהתחבר לחלקים אחרים בתוכנו.
כל הדברים הנ"ל מטרתם אחת: לחבר אתכם לגוף שלכם ולצאת קצת מהמוח.
בהצלחה ובאהבה ובתקווה לניצחון מהיר במלחמה ושלום על ישראל,
הרב רפי
https://rafiostroff.com/