הדברים הבאים נכתבים לכבוד ברית המילה של הנכד שלנו, שנולד בזמן מלחמה, לאחר שאביו יצא משירות מילואים לכבוד הלידה.
ויקרא שמו בישראל: נריה – כדי להרבות אור לעם ישראל בזמן הזה!
אחת השאלות הקשות שהרבה יהודים מעולם לא שאלו את עצמם היא: למה לא עושים ברית מילה לנשים?
אני לא שואל שאלה פרקטית. אני יודע על ההבדל בין איברי האיש והאישה. אני שואל שאלה דתית-פרשנית. אם אנחנו מאמינים שיש משמעות בכך שעושים ברית לגברים כדי לחתום את שם השם בבשר הדם ממש, אז למה אנחנו לא מחוייבים למול את בנותינו?
[הערה חשובה: אני מכיר את המסורת בארצות רבות, רובן באפריקה, של מילת נשים (FGM=Female Genital Mutilation). המטרה שם היא בעיקר לשלוט על מיניות האישה על ידי כריתת הדגדגן בתור איבר ההנאה המינית העיקרי של האישה, ובכך לסרס אותן מאפשרות של הנאה מינית. אין אני דן על כך במאמר זה].
אם אנחנו מאמינים שהברית היא בעצם כריתת ברית בין יהודי עם ה' – אז למה נשים לא מחוייבות בכריתת ברית זו?
האם נשים לא כלולות ברעיון המיוחד הזה, של צריבה בגוף שלנו את הקשר המיוחד שיש בין בני ישראל לבין ה'?
כך נאמר לאברהם אבינו בציווי של המילה (בראשית יז ז – יא):
והקמתי את בריתי ביני ובינך ובין זרעך אחריך לדרתם לברית עולם להיות לך לאלהים ולזרעך אחריך… ויאמר אלהים אל אברהם, ואתה את בריתי תשמר אתה וזרעך אחריך לדרתם. זאת בריתי אשר תשמרו ביני וביניכם ובין זרעך אחריך המול לכם כל זכר. ונמלתם את בשר ערלתכם והיה לאות ברית ביני וביניכם.
יש ברית מיוחדת בין ה' לעם היהודי שמתבטאת בברית המילה. ה' אומר: אני רוצה לכרות עמכם ברית. איך זה בא לידי ביטוי? בברית מילה. אבל ברית זה הוא רק בבשר הזכרים כמו שכתוב שם בהמשך:
ובן שמנת ימים ימול לכם כל זכר לדרתיכם יליד בית ומקנת כסף מכל בן נכר אשר לא מזרעך הוא. המול ימול יליד ביתך ומקנת כספך והיתה בריתי בבשרכם לברית עולם. וערל זכר אשר לא ימול את בשר ערלתו ונכרתה הנפש הַהִוא מעמיה את בריתי הפר.
אם כן, התורה בצורה מפורשת מטילה את הברית הזאת רק על הזכרים. למה? בַּמֶּה הברית הזאת, בין ה' לעם ישראל מתבטא בגוף אישה? ואם לא בגוף, איך הם חלק מהברית?
אני לא היחיד ששאל את השאלה הזאת.
רבי יוסף בכור שור בפירושו על התורה כותב את הדבר הבא (בראשית יז יא):
"ודם נידות, שהנשים משמרות ומגידות פתחיהן לבעליהן, הוא להם דם ברית".
נראה שרבי יוסף בכור שור רוצה להסביר את חלקן של נשים בברית ובפירושו הוא אומר שדם נידה מקביל לדם ברית, ונשים שמקפידות על דיני טהרת המשפחה, מבטאות את חלקן בברית.
הקושי בהסברו, שהתורה במפורש מדברת על ברית עם ה' ביחס למילה, וביטוי כזה לא נאמר לגבי דם נידה. אמנם מצוות מילה מוזכרת בתחילת פרשת תזריע (ויקרא יב) בתוך דיני טומאת לידה, ובכך התורה מחברת בין מילה לנידה (פסוק ב-ג), אך הדברים מרומזים ולא מפורשים כמו ברית מילה. ראו במסכת נדרים לב א וברמב"ם סוף הלכות מילה על החשיבות הגדולה של מצוות מילה ועל המרכזיות של מצוות ברית מילה בברית בין ה' לעם ישראל.
ניתן היה לחשוב שהסיבה שברית המילה היא רק בזכר ולא בנקבה היא בגלל שהמילה נעשית דווקא באבר הברית כדי להחליש את הכוח המיני, כמו שכותב הריעב"ץ בסידור בית יעקב הלכות מילה:
"טעם מצווה זו כדי להחליש האבר וכח הקושי ולחסר ההנאה ולמעט המשגל ולעשות אות קבוע בבשר לאות ברית".
וכך כתב רד"ק בפירושו לתורה (בראשית יז יא):
אבל זה האות הוא חזק שבכולם שהוא בגוף האדם שלא יהיה זולתו, ולפיכך צוהו האל באותו אבר לפי שרוב העבירות יעשה על ידי אותו האבר לפי שהוא ראש התאוות הבהמיות, וכשיבוא האדם לעשות עבירה בתשמיש אותו האבר יהיה רואה אותו האות אשר בו ויזכור מה שצוהו האל וימנע מעשות העבירה ההיא, ולא יהיה כבהמה לבעול כל אשר ימצא אלא במותר לו ולהשאיר זרע ולרפואה.
רבים כתבו על זה הדרך.
אם כן ניתן לטעון שאישה לא זקוקה להחלשת כוחה המיני ועל כן אין צורך למול אותה.
אבל במקומות אחרים אנו מוצאים שחז"ל חששו וחששו לתאווה המינית של האישה, כגון בגמרא בכתובות סה א ששם אמרו בצורה בוטה את הדברים הבאים:
תנא: כוס אחד יפה לאשה, שנים – ניוול הוא, שלשה – תובעת בפה, ארבעה – אפילו חמור תובעת בשוק ואינה מקפדת.
בהלכה זו חז"ל חששו לאפשר לאישה לשתות יין, שמא זה יעורר את תאוותה המינית יתר על המידה. לכן, לטעון שהתורה חששה רק להחליש את מיניות הגבר ולא של האישה, זו טענה שדורשת עוד הוכחה. בנוסף לכך, לתלות את כריתת הברית בין עם ישראל לה' רק בגלל הסיבה הזאת, בלי לכלול את הנשים, בעצם מקטין את גודל הברית בין ה' לעם ישראל.
אלא אני חושב שיש טעם יותר מהותי לכך שרק גברים צוו ולא נשים. אם אנו מסתכלים על הגברים והנשים של עם ישראל כיחידה אחת, ושכולם שייכים לכלל המצוות, אלא שיש להם תפקידים שונים, ניתן להבין שבעצם זה לא נכון להסתכל על זה כאילו הנשים לא קשורות לברית. במקור, איש ואישה הם אחד, לכן: זכר ונקבה בראם.
לאחר הנסירה הם נפרדו, אבל בעצם במהות, איש ואישה הם גוף אחד שמאחדים בנישואין ובתשמיש. אלא שלכל אחד תפקיד שונה. וכמו שרגליים נועדו ללכת, וידיים להחזיק, כך יש תפקיד לאבר הברית של האיש, ולרחם ולשדיים של נשים.
אבל ביסוד –שניהם אחד.
לכן הגמרא בעבודה זרה אומרת שאישה יכולה למול את בנה על אף שהיא פטורה מהמצווה בעצמה, כיון שהיא כמו נימולה בעצמה ("כמאן דמהילא דמיא" לפי דעת רבי יוחנן בגמרא עבודה זרה כז א ורמב"ם הלכות מילה פרק ב א ולא כתוספות שם ד"ה אשה).
יש מספר מאמרים בש"ס שנועדו להשוות את האישה לאיש לחיוב הבסיסי בכל התורה והמצווה: "אמר רב יהודה אמר רב, וכן תנא דבי ר' ישמעאל: אמר קרא, איש או אשה כי יעשו מכל חטאת, השווה הכתוב אשה לאיש לכל עונשין שבתורה. דבי רבי אלעזר תנא: ואלה המשפטים אשר תשים לפניהם, השוה הכתוב אשה לאיש לכל דינין שבתורה" (בבא קמא טו א). "וכל מצות לא תעשה בין שהזמן גרמא בין שלא הזמן גרמא אחד האנשים ואחד הנשים חייבין חוץ מבל תקיף ובל תשחית ובל תטמא למתים (קידושין כט א).
אנו רואים שיש ניסיון של חז"ל להשוות את האיש והאישה ביסוד, על אף ההבדל בין מצוות עשה שהזמן גרמא – שהוא בעיקר פונקציונלי: אישה שמגדלת ילדים קטנים בבית לא יכולה להיות תלויה במערכת מצוות עם שעות עשייה קבועות.
וכך מסבירים המפרשים את העובדה שבברכת המזון אישה יכולה לומר את המלים: "ובריתך שחתמת בבשרנו" (בניגוד לדעת הרמ"א, עיינו שולחן ערוך או"ח קפז ג ובנושאי הכלים שם ובייחוד במגן אברהם וביד אפרים שם) כיון שהאישה בעצם כלולה ביחד עם הגברים.
נראה לי שדבריי לעיל הם עומק כוונתם של מפרשי השולחן ערוך בהסברם לעיל.
האיש והאישה של עם ישראל הם פרטים של גוף אחד. לכן נשים שייכות בכל הדברים ששייכים בהם גברים והברית נכרת עם הנשים לא פחות מאשר עם הגברים. מעמד הר סיני פותח ב"כה תאמר לבית יעקב" (שמות יט ג) וחז"ל מפרשים שאלו הנשים (רש"י שם). התורה ניתנה לעם ישראל – ראשית כל לנשים.
התינוק שזה עתה יצא מרחם אמו בא בברית של עם ישראל עם ה'. לא ניתן לומר שהברית הוא רק עם התינוק ולא עם בעלת הרחם שמשם הוא יצא.
יהי רצון שיתקיים בנו, בזכות מצוות ברית מילה, מה שנכתב בפסוק הסמוך למצוות ברית מילה לאברהם, ברית הארץ:
והקמתי את בריתי ביני ובינך ובין זרעך אחריך לדרתם לברית עולם להיות לך לאלהים ולזרעך אחריך (בראשית יז ז).
באהבה
הרב רפי
מחנך לזוגיות ומיניות חיובית
https://rafiostroff.com/