שאלה שנשאלתי:
שלום הרב
רציתי לשאול, יש לי בן בן שנה וחצי. האם יש בעיה שאתקלח איתו?
אם לא, עד איזה גיל לדעתך זה בסדר?
כמובן גם שהוא רואה את כל האיברים שלי, ומתעניין בהם כיאה לילד בן שנה וחצי.
ועוד שאלה, האם יש הבדל אם הוא מתקלח עם אשתי מאשר איתי?
תודה רבה.
תשובה:
שלום לשואל,
תודה על השאלה המעניינת.
בזמן הגמרא, בני המשפחה היו ישנים כולם במיטה אחת וללא בגדים. כך משמע מהמשנה במסכת קידושין (דף פ ע"ב):
"מתייחד אדם עם אמו ועם בתו וישן עמהם בקירוב בשר ואם הגדילו זו ישנה בכסותה וזה ישן בכסותו".
עולה מהמשנה שהילדים היו ישנים עם ההורים כששניהם ערומים עד גיל שהילדים גדלים, ואז עברו לשינה כאשר הם לבושים (ידוע שבזמן המשנה והגמרא לא השתמשו בבגדי שינה, כך משמע מסוף המשנה הזאת ועוד מקורות רבים).
כך מסביר רש"י את המשנה:
וישן עמהם. הבן עם אמו ובעודו קטן קאמר דישן עמה בקירוב בשר כדמפרש ואזיל:
הגדילו זה ישן בכסותו כו'. וכן הבת עם אביה בעודה קטנה:
רש"י מסביר שהבן יכול לישון עם אמו בקירוב בשר, כלומר כאשר הם אינם לבושים וביחד. הוא מוסיף שגם הבת עם אביה ישנה כך. כאשר הם גדלים, הם ממשכיכים לישון ביחד, אבל הפעם כאשר הם לבושים.
במשנה עצמה אין הגדרה לגיל של "הגדילו, אבל בגמרא (שם פ"א ע"ב) אמרו כך:
וכמה? אמר רב אדא בר רב עזא, אמר רב אסי: תינוקת בת תשע שנים ויום אחד, תינוק בן שתים עשרה שנה ויום אחד. איכא דאמרי: תינוקת בת שתים עשרה שנה ויום אחד תינוק בן שלש עשרה ויום אחד, וזה וזה כדי שיהיו [יחזקאל טז-ז] שדים נכונו ושערך צמח. אמר רפרם בר פפא א"ר חסדא: לא שנו אלא שאינה בושה לעמוד לפניו ערום אבל בושה לעמוד לפניו ערום אסור. מאי טעמא? יצר אלבשה.
הסבר לגמרא: הגמרא שואלת מה הגיל שבו הילד נחשב גדול? היא משיבה שלפי דעה אחת זה עד גיל תשע לילדה ושתים עשרה לילד, ולפי דעה שנייה שתים עשרה לילדה ושלוש עשרה לילדים.
בין אם נאמר גיל תשע ובין אם נאמר גיל 12, זה גיל די בוגר על מנת שלא יתביישו בעירום שלהם ואולי זו הסיבה לגירסת הרא"ש:
וקשה דלא מצינו בשום מקום גבי תינוקת בת ט' שנים ונראה דגרסא משובשת היא ובפ' מי שמתו (דף כד א) גבי ק"ש קתני אם היו בניו ובני ביתו קטנים מותר פי' לקרות ק"ש אם ישן עמהן בקירוב בשר ועד כמה תינוקת בת ג' שנים ויום אחד תינוק בן ט' שנים ויום אחד א"ד תינוקת בת י"א שנה ויום אחד ותינוק בן י"ב שנה ויום אחד וזה וזה כדי שיהיו שדים נכונו וכו' פי' זה וזה קרובים לשדים נכונו וכו' שהיא שנה הסמוכה לגדלות.
הרא"ש מעיר שמעולם לא מצינו גיל של תשע שנים כגיל קובע עבור בנות, ולכן לדעתי הגירסא בגמרא משובשת והגיל הנכון שצריך להיות הוא 3 שנים לילדה. אבל בסופו של דבר, גם הרא"ש וגם השולחן ערוך בעצם קובעים את הגיל לפי ההתפתחות הגופנית של הילדה:
שולחן ערוך אבן העזר הלכות אישות סימן כא סעיף ז
מותר האב לחבק בתו ולנשקה (יא) ולישן עמה בקירוב בשר, וכן האם עם בנה, כל זמן שהם קטנים. הגדילו, ונעשה הבן גדול והבת גדולה עד שיהיו שדים נכונו ושערה צמח (יחזקאל טז, ז), זה ישן בכסותו והיא ישנה בכסותה. ואם היתה הבת בושה לעמוד לפני אביה ערומה, או שנתקדשה, וכן אם האם בושה לעמוד בפני בנה ערומה, ואף על פי שהם קטנים, משהגיע ליכלם מהם, אין ישנים עמהם אלא בכסותן.
השולחן ערוך מדגיש שתי נקודות: הגיל של חוסר הנעימות של הבת לעמוד לפניו ערומה היא תלויה בהתפתחות הגופנית של הילדה והנקודה השנייה היא ההרגשה הסובייטקטיבית של הבת, הבגרות הנפשית שלה וכד'.
אמנם הדיון בגמרא עבר להתמקד בבנות, אבל לפי המשנה ומהלך הדברים, אותו עיקרון יכול לגבי בנים: התפתחות גופנית (צמיחת שיער) והרגשה של הילד שהוא מתבייש בעירום שלו.
אמנם, לגבי בנים ביחד עם אביהם, אנו מוצאים את ההגבלה הבאה בגמרא במסכת פסחים דף נא ע"א:
אלא רוחצין מאי טעמא לא? – כדתניא: עם הכל אדם רוחץ, חוץ מאביו וחמיו. ובעל אמו, ובעל אחותו. ורבי יהודה מתיר באביו מפני כבוד אביו. והוא הדין לבעל אמו. ואתו אינהו וגזור בשני אחין משום בעל אחותו. תנא: תלמיד לא ירחץ עם רבו, ואם רבו צריך לו – מותר.
הגמרא אוסרת לאדם להתרחץ עם קרובים מסויימים של משפחתו.
רש"י שם מסביר את טעם האיסור:
מאביו וחמיו – מתוך שרואהו, ונזכר שמשם יצא – נותן לבו להרהור, וכן בחמיו, נותן לבו שיצתה אשתו מכאן, וכן בבעל אחותו נמי, איכא הירהורא.
רש"י מסביר שאם אדם יראה את מילתו של אביו (או אחרים), הוא עלול להרהר הרהורי עבירה על יצירתו הוא עצמו או של אשתו.
גמרא זו הובאה להלכה ברמ"א על השולחן ערוך אבן העזר הלכות אישות סימן כג סעיף ו (ומשום מה לא נמצא בבית יוסף ובשולחן ערוך):
עוד אסרו בגמרא לרחוץ עם אביו ואחיו ובעל אמו ובעל אחותו, ונהגו עכשיו היתר בדבר הואיל ומכסין ערותן בבית המרחץ ליכא למיחש להרהורא (אגודה).
אמנם הוא מביא להלכה את האיסור של אדם להתרחץ עם אביו, אבל בפועל הוא מתיר כיון שנוהגים בצניעות בבית הטבילה.
הפתחי תשובה שם מעיר על ההיתר של הרמ"א:
(ה) הואיל ומכסין. …ולפ"ז בזמנינו שאין מכסין, אין היתר בדבר ולא ידעתי על מה סמכו העולם להקל בזה. ומצאתי בס' תולדות אדם פ"ו הביא שם כי הגאון הצדיק מו"ה זלמן זצ"ל מווילנא פ"א הלך לבית המרחץ וכאשר בא אל פתח בית המרחץ ומצא את חותנו שמה שב לאחוריו וברח משם כבורח מארי, ואמר דאף שרבינו הרמ"א המציא היתר לפי זמנו דיבר, וכן האגודה שהביא הרמ"א בזמנו היה מנהג אצל כולם לילך במכנסים במרחץ אבל עכשיו החוש מעיד על הפוך הדבר והוא איסור גמור מדינא דגמרא בלי שום חולק ע"ש:
הפתחי תשובה מסתייג מהיתרו של הרמ"א כיון שבזמנו (כמו זמננו) כבר לא נהגו ללבוש מכנסיים במקווה ולכן הוא אוסר לבן לטבול עם אביו. דברים מעניינים דומים כתב בערוך השולחן אבן העזר סימן כג סעיף ח:
מדבריו משמע שהיו הולכים במרחץ במכנסים ולא כן בזמנינו זה בארצותינו ולכן יש לתמוה על מה שאין נזהרין אפילו כמה מהלומדים ומהיריאים לילך בן עם אביו למרחץ וכן עם חמיו ובעל אמו ובעל אחותו והרי איסור זה מפורש בגמ' [פסחים נ"א א] דאסור לרחוץ עם אביו וחמיו ובעל אמו ובעל אחותו ורבינו הרמ"א כותב ההיתר מפני שהולכים במכנסים במרחץ אבל בזמנינו איזה היתר יש לזה וסבור הייתי לומר דבגמ' אמרו שלא ירחץ עמהם וסתם רחיצה בזמניהם היה באמבטאות ובזה אסור שלא ישבו באמבטי אחת דבזה איכא הרהור אבל כמרחץ שלנו שרק בבית אחד הם אין חשש בזה אבל ראיתי במרדכי [שם] בשם הר"ם מרוטנבורג שעלה בדעתו היתר זה ודחה אותו מצד הסברא דאין חילוק בזה מיהו העולם אפשר שסומכים ע"ז אמנם הירא את דבר ד' ירחק מזה ולרחוץ עם רבו המובהק ג"כ אסור מפני דרך ארץ ולכן אם רבו צריך לו שישמשנו מותר כמ"ש ביו"ד סי' רמ"ב וכן אם היה קודם לרבו במרחץ א"צ לצאת כשרבו בא אבל באביו וחמיו ובעל אמו ובעל אחותו דהטעם הוא משום הרהור אסור בכל ענין וכן איתא בגמ' שם דבמקום שאין המנהג ששני אחים ירחצו כאחד שנזהרים מזה לא ירחצו שם שני אחים ג"כ כאחד וכ"כ הרמב"ם אבל הטור והש"ע לא כתבו זה מפני שעתה אין זה המנהג בשום מקום ומדינא שרי כמ"ש בגמרא שם ותמיהני על הטור והב"י שלא הזכירו כלל דין זה דאיסור רחיצה עם אביו וכו' לא בכאן ולא ביו"ד ויותר מזה תמיהני על הטור שבקיצור פסקי הרא"ש השמיטו ג"כ ע"ש ורק הרמב"ם והרמ"א כתבום וכן הרי"ף והרא"ש וצ"ע ולילך עם בן קטן למרחץ יש להסתפק אם מותר אם לאו:
הבאתי את כלל דבריו בגלל דברים שאני רוצה להתייחס אליהם בסיכום. בסיכום ביניים נראה שיש בעיה לבן לראות את אביו בעירום. אך זה רק בבן יחסית גדול שיש לו הרהורי עבירה, ובוודאי לא בילדים קטנים, ולפי הגמרא עד שהבן בן 12 או 13.
לסיכום, הייתי מנסח את זה בצורה הבאה:
כאשר הילד מובך מהעירום של עצמו ליד אביו או אמו, זה הזמן שלא להיות ערומים גם לידו.
איני יודע להגיד במדויק האם זה גיל 3 או 4 או גיל יותר מבוגר אבל ראוי בימינו להיות מאד רגישים לנושא זה. מהבחינה הזאת, גם האם וגם האב יכולים להיות ללא בגדים ליד הילד. אך יש לשים לב לדבר הבא:
יש היום הרבה יותר מודעות לגוף, גם לילדים וצריכים להיות רגישים לא לחשוף את הילד או את הילדה למראות שהם לא רוצים להיות חשופים אליו. לכן, אם רואים שהילד מובך, יש להימנע מזה לחלוטין.
מכאן ומתוך הדברים של ערוך השולחן, אני קורא לאבות לא לקחת ולא להניח לילדים צעירים (לעניות דעתי עד גיל בר מצווה), ללכת למקווה כלל. מראות האיברים של גברים מבוגרים עלולים להיות פגיעה בתמימות ובמחשבות של הילד. אני חושב שצריך ונכון להדר ולהקפיד בזה.
הערה אחרונה: אנו מחנכים את הילדים שלנו לצניעות. כאשר הילדים גדלים, אני סובר שראוי להתלבש בצניעות לידם, גם בתוך הבית. אם האבא הולך בבית ללא חולצה, או האמא הולכת בגופיה,
לגבי השאלות של הילד או הילדה על האיברים המיניים שלכם: זה מצוין.
ילדים בגיל הזה שואלים מתוך סקרנות טבעית ובריאה לגבי גופם וככל שתתייחסו לשאלות אלו בטבעיות ובנוחות, כך הילד ירגיש יותר טוב עם עצמו וגופו, ודבר זה ייטיב עמו להמשך חייו.
בברכה,
הרב רפי אוסטרוף
מחנך לזוגיות ומיניות חיובית
rafiostroff.com