שימו לב איך חז"ל החליטו לסיים את מסכת יומא – מסכת יום הכיפורים:
תני תנא קמיה דרב נחמן: הרואה קרי ביום הכיפורים עונותיו מחולין לו. והתניא: עונותיו סדורין. מאי סדורין? סדורין לימחל. תנא דבי רבי ישמעאל הרואה קרי ביוה"כ ידאג כל השנה כולה ואם עלתה לו שנה מובטח לו שהוא בן העולם הבא. אמר רב נחמן בר יצחק: תדע שכל העולם כולו רעב והוא שבע. כי אתא רב דימי אמר: מפיש חיי סגי ומסגי.
סיום המסכת, המדברת על כל עבודת הכהן הגדול ביום כיפור והלכות יום כיפור, הוא: שמי שרואה קרי ביום כיפור שידע שעוונותיו מחולים. הוא יכול להיות רגוע.
די מדהים לא?
תמיד כשאני לומד גמרא, אני שואל את עצמי: מה חז"ל רצו ללמד אותנו מבחינה חינוכית?
תשובתי: הם רצו להרגיע, בעיקר בחורים צעירים, אבל לא רק. אם אתה בלחץ שמא תראה או ראית קרי ביום כיפור, אל דאגה, תדע לך שזה סימן שכל עוונותיך מחולים.
אבל יש משהו טמא ומטמא בהוצאת זרע? נכון, ולכן עליו לדאוג כל השנה כולה. האם זה היה סימן רע או סימן טוב. אם אכן עברת את השנה בטוב, תדע לך שאתה בן העולם הבא.
אנחנו לא יכולים באמת להבין את ההבטחה הזאת. האם יש הבטחה שאדם יהיה בן העולם הבא, לא משנה מה הוא יעשה בעתיד גם אם יגנוב או ירצח? אינני יודע. אבל אני כן יודע שהמסר שעולה מהסיום של המסכת הוא מסר של הרגעה. מפיש חיי סגי ומסגי. רש"י מפרש: "מפיש חיי. זה שראה קרי ביום הכפורים:סגי ומסגי. בבנים ובני בנים שכך הסימן יראה זרע יאריך ימים." מי שראה קרי ביום כיפור קיבל סימן משמים של שפע. מדהים!
זה בדיוק הפוך מספר "כי תצא למלחמה-חרב נוקמת" שמונח בבית הכנסת שלי עם הכריכה המצולמת בתמונה כאן.
זה בדיוק הפוך מרוב המסרים בספרים שנכתבו על הנושא. רוב הספרים. לא כולם. יש כמה שפויים, מועילים ומחנכים.
חז"ל ביקשו להשאיר אותנו עם פרופורציה נכונה לקרי, אפילו קרי ביום כיפור. הם ביקשו להרגיע ולשדר חיוביות.
אין התאמה מוחלטת בין הוצאת זרע לבטלה לבין קרי. אך בעולם הקבלה, הם לא רחוקים זה מזה, כיון ששם יש דגש על עצם הזרעים שהולכים לאיבוד.
מה שעולה מכאן הוא שחז"ל בתלמוד ביקשו לשדר מסר אחר לגמרי – של הרגעה ושל הסתכלות אחרת לגמרי על טומאת קרי.
אז אם יש לכם בנים בגיל התיכון – זה הזמן לתווך להם את המסר הזה. אבל המסר הוא לא רק לנערים בתיכון. גם גברים נשואים צעירים ומבוגרים יכולים להרגיש מצוקה מהחרדה של אימת הדין עקב יציאת קרי. הגמרא נאמרה גם עבורם.