לג'ון לג'נד יש שיר שלדעתי רוב רובו הוא תורה שלימה של לימוד על זוגיות חיובית.
המשפט שתפס אותי יותר מכל זה המשפט בכותרת של מאמר זה: I love…All your perfect imperfections
בעברית: אני אוהב את חוסר השלימות המושלם שֶׁלָּךְ.
ואוו! איזה משפט מדהים. לאהוב את חוסר השלימות המושלם. איך אפשר לאהוב את חוסר השלימות?
אז בואו נצלול לתוך עומק השיר.
אני רוצה לספר לכל הקוראים את הרשימה הזאת עובדה מאד לא נעימה: את/ה כנראה לא מושלם/מת.
אם לא ידעת את זה עד עכשיו, אז כן. זו המציאות. וזה אומר שאשתי התחתנה עם אדם לא מושלם, ואני התחתנתי עם אישה לא מושלמת.
(רגע, רגע, אשתי, אם את קוראת את זה, אז את באמת מושלמת…אני כותב את זה רק בשביל המאמר…).
אם אני נכנס לזוגיות ומכיר בכך שכל אחד מאיתנו לא מושלם, אז יש לזה משמעות:
א. קצת ענווה אחד מול השני.
ב. שכנראה התאהבתי בחוסר השלימות של אשתי – אז מה יש לי להתלונן, לכעוס או לבקר אותה מבוקר עד לילה?
ג. ובסוף – כנראה אני ראוי וצריך את חוסר השלימות הזאת כדי להשלים את חוסר השלימות שלי וביחד בין כל חוסר השלימות שלנו, אולי נצליח לייצר משהו שלם.
משהו כמו הציור הזה:
איך אנחנו יוצרים מצב בנפש שלנו, ביחס שלנו לבני הזוג שלנו שאנחנו נאהב, ממש לאהוב את חוסר השלימות של בני הזוג?
אולי חלק מהרעיון הוא להבין שזה חוסר שלימות בעינינו בלבד. בגלל האופי שלי, החינוך שלי, ההרגלים שלי זה חוסר שלימות.
לכן, אולי רק אני צריך לתקן את עצמי ובכך חוסר השלימות של בן הזוג הופך להיות גם השלימות שלי.
אפשר עוד להאריך בזה, אבל בואו נעבור לעוד משפט בשיר:
Even when I lose I'm winning – אפילו כשאני מפסיד – אני מנצח.
איך אפשר להפסיד ובאותו זמן גם לנצח?
אם אני מבין שיש לי את כל הטוב, את החסד הגדול שה' עשה איתי שיש לי בן/בת זוג. שבדידות זה מוות.
ששום דבר לא מחכה לי מעבר לדלת של הבית. כל הטוב כבר נמצא כאן, רק אני צריך להפסיק להסתכל על עצמי שאני מפסיד – אז אני בעצם מנצח.
יש גם זוגות שנמצאים במאבק מתמיד של מי למעלה, מי מחליט ומי קובע. זה אחד האתגרים של חברה שיוויונית בין גברים לנשים.
אנו עלולים להיכנס למאבק אחד עם השני, מי למעלה ומי למטה. אנחנו צריכים להבין שבעצם אין מאבק – אנחנו מנצחים ביחד. איך? על ידי עוד משפט בשיר:
Cause I give you all of me
And you give me all of you
"אני נותן את כולי אלייך ואת נותנת את כולך אלי."
בשבע ברכות של חתן וכלה, אנו מברכים אותם: "שמח תשמח רעים אהובים כשמחך יצירך בגן עדן מקדם".
מה היה כל כך טוב לאדם וחוה בגן עדן שאנחנו מברכים זוג שהם יהיו שמחים כמותם?
השמחה היתה שהם היו האיש והאישה היחידים בעולם. כיון שאין עוד אופציות, אז האיש והאישה נותנים אחד לשני בצורה כוללת, מוחלטת ובלעדית.
כל כוחות הנפש שלי, כל המחשבות שלי, כל העשייה שלי מוכוונת לשמח את אשתי (ואני מקווה שגם בחזרה…).
נסיים עם עוד משפט נפלא מהשיר הזה:
Love your curves and all your edges – אני אוהב את כל הקימורים שלך וגם את הקצוות החדים שלך.
אישה מייצגת את הרכות. אבל לכל אישה יש גם קצוות. לפעמים חדים מאד. המשורר לא מתעלם מהמורכבות. הוא לא מייפה את המציאות.
אך אישה היא כולה קימורים וגם לא כולה קצוות. אני אוהב את כל החבילה, כי גם אני חבילה. גם איש יש לו כמה קימורים וצדדים רכים. ויש לי גם קצוות שיכולים מאד לפגוע.
כשאנחנו מתחתנים, אנחנו נכנסים לעיסקת חבילה עם אדם שני. החלק השני שלנו הוא אדם שלם עם כלל המורכבויות. על דעת כן התחתנתי, על מנת לקבל את כל החבילה ולשמוח עליה.
הלוואי שנדע ליישם בתוכינו אפילו חלקים ממה שיש ללמוד מהמילים של השיר הזה.
אהה…הוא גם שר לא רע.
הערה חשובה מאד:
שיר זה נכתב לשני בני זוג אוהבים, מכבדים ומוקירים, שיש להם עליות וירידות בחיים הזוגיים כמו כולנו.
אם אתה או את נמצאים במערכת יחסים לא מכבדת ולא טובה לך, צריך לבדוק את מערכת היחסים שלך באמצעות איש מקצוע.
המילים: "אני נותן את כולי לך" מיועדים לבני זוג שבאופן כללי החיים הזוגיים שלהם טובים. אם באופן כללי אתה או את סובלים במערכת הזוגית שלכם, משפט זה לא מיועד לכם וכדאי לפנות לסיוע.