במאמרים ובשות"ים שאני כותב

אני ממעט בלשתף פרטים אישיים,

רק אחת לכמה זמן, אני מרגיש בנוח לשתף בחיי האישיים

כי אני חושב שהם פחות חשובים והם לא הנושא.

העיקר הוא התורה והחכמה שאנו יכולים לקחת

לחיים שלנו, כדי שכולנו נוכל לחיות חיים בדרך 

התורה, יותר ראויים וטובים

מצד שני, ברור שהגעתי למקום שבו אני היום,

בעקבות החיים האישיים והחוויות שעברתי

בחיי, לכן הדברים שזורים זה בזה.

אז הנה שיתוף של סיפור קצר, מתחילת חיי 

הנישואים שלנו, בעקבותיהם כתבתי 

את הדברים הבאים:

הדרכת חתנים וכלות בימינו 

התחתנתי ב"ה בזמן שלמדתי בכולל

[לפני שנים רבות בהחלט].

כמו בחורי ישיבה רבים, מדריך החתנים שלי היה

אחד מבכירי האברכים בישיבה, יהודי, תלמיד

חכם שאני מעריך אותו עד היום.

איני זוכר כמה שיעורים הוא לימד אותי אבל כולם חוץ מאחד עסקו בהלכות טהרת המשפחה.

נותר מפגש אחד שעסק בהדרכה ליחסי אישות.

מתי? ערב אחד בלבד לפני ליל החתונה.

כלומר, ב-24 שעות האחרונות לפני

אירוע החתונה.

עם כל ההתרגשות וההכנות האחרונות,

הייתי גם אמור לעכל את אחד הדברים המרגשים

ואולי גם מפחידים, על איך אני אמור 

לגשת לאשתי למחרת בערב.

איני זוכר הרבה מאותה שיחה, אבל אני כן זוכר

משפט אחד:

כלתך כבר תגיד לך מה לעשות.

הבעיה היתה שמדריכת הכלות של אשתי,

אמרה לה במקביל: חתנך כבר ידע מה לעשות.

כך נשארנו קירחים מכאן ומכאן.

אני רץ קדימה לימינו ואני מניח שברור לכל

איש חינוך, שמצב זה לא יכול להיות נכון כיום.

בעיניי, האתגר הגדול ביותר של העולם היהודי

ואולי של העולם המערבי בכלל הוא שלימות המשפחה.

איך איש אוהב אישה ואיזה אוהבת איש והם

מגדלים את ילדיהם בשמחה במשך כל ימי

חייהם? מה שהיה פשוט וברור פעם,

 הפך להיות אתגר גדול.

אך למה מה שהיה טוב במשך שנים או דורות רבים הוא לא נכון גם בימינו?

יש כמה הנחות שנכונות לחיים היום, שלא מאפשרים להפטיר כדאשתקד.

אנו חיים בדור של בחירה מוחלטת.

באופן כללי יש לנו הרבה יותר בחירה בחיים לעומת דורות קודמים.

כשהייתי ילד, בדוכן הגלידות ניתן היה לבחור בין שלושה טעמים: שוקולד, וניל ותות.

היום הולכים לחנות גלידות והצרכן צריך לבחור בין 24 טעמים שונים.

זהו כמובן רק משל לכך שיש לנו בחיים אפשרויות רבות יותר.

אנו רואים שגם בבתים דתיים וגם בבתים חרדיים, ובוודאי בבתים חילוניים,

רבים מהילדים בוחרים בצורת חיים אחרת.

גם אם הם לא לגמרי נוטשים את הדרך.

לדוגמא: פעם ההורים היו יותר חסכניים ולא אכלו במסעדות או נסעו לחו"ל,

היום אפשר לראות נציגים מכל המגזרים באתרי הבילוי בארץ ובחו"ל.

אנו חיים בדור של רומנטיקה. כן, כל המגזרים.

לפני 50 שנה יכולת למצוא ספר אחד או שניים על מדף הספרים התורני העוסק בזוגיות. אולי.

היום אפשר למלאות ארון ספרים שלם על זוגיות. ספרים שונים לכל סוגי המגזרים.

מה קרה? למה לא היה צורך בשטעטעל בפולין או בכפר בהרי האטלס

בספרים על זוגיות ובימינו יש צורך?

אפשר לתת פרשנויות שונות,

אבל בפועל, כולם מבינים בצורך לכתוב על חיזוק הבית היהודי. 

הדור שלנו, בין השאר, הוא דור המידע. כל העולם כולו נמצא בכפות הידיים.

לטוב ולמוטב.

הנוער נחשף לסרטים, פורנוגרפיה ואורח חיים שונה.

אם לא נציע לו יהדות טובה, מושכת, חמה וטובה,

הוא פשוט יקום ויעזוב. או במקרה גרוע לא פחות,

יחיה חיים צבועים ומלאי שקרים בתוכו פנימה.

לכן, כדי להיענות לאתגר הגדול הזה,

אני עוסק בחינוך לזוגיות וחיי אישות חיוביים במסגרות שונות.

מה זה זוגיות חיובית?

אני מאמין שיש לחז"ל נוסחה נפלאה של חיים זוגיים שאם כל יהודי,

ואף אולי אם כל אדם בעולם, יחיה על פי נוסחה זאת,

הוא יוכל לחיות חיים שלמים מלאים באהבה,

בינו לבין אשתו ובינם לבין ילדיהם.

נוסחה זאת כוללת דיני טהרת המשפחה אבל עוד הרבה הנחיות בתחום של זוגיות וחיי אישות.

אסתפק בשני דוגמאות:

דוגמא 1 : 

ת"ר האוהב את אשתו כגופו והמכבדה יותר מגופו (יבמות ס"ב ע"ב) –

הנחיה כל כך פשוטה אבל כל כך חשובה לאהבה בין בעל ואישה.

האם באמת האיש אוהב את אשתו כגופו ממש והאם הוא מכבדה יותר מגופו?

חישבו על זה לעומק ובחנו את עצמכם.

האם אתם באמת מקיימים את זה בעצמכם?

דוגמא 2:

"ר שמואל בר נחמני א"ר יוחנן:

כל אשה שתובעת בעלה לדבר מצווה הווין לה בנים שאפילו בדורו של משה לא היו כמותן (עירובין ק ע"ב).

הגמרא משבחת אישה שיוזמת יחסי אישות עם בעלה.

אפשר לשמוע את היחס החיובי ליחסי אישות טובים בין הבעל והאישה מתוך גמרא זו.

אני מאמין שאיש שחיי חיים זוגיים טובים ויש לו חיי אישות טובים עם אשתו והיא איתו –

זהו יסוד עיקרי בשלימות הבית – הרבה לפני איסורי ההרחקה מעריות.

אלו שני מקורות מתוך מאות, שניתן ללמוד מהם על יחסים זוגיים חיוביים בין בעל ואישה.

לזה אני מחנך, וברור לי שאלו חלק מהתכנים שצריך להיות היום בהדרכת חתן וכלה.

אנו לא יכולים להניח שהדברים האלו יסתדרו לבד. אנו עדים לכך שהם לא.

לכן חייבים לדבר על הדברים האלו מוקדם ככל שאפשר. כדי שהם יתיישבו על הלב ויחדרו עמוק.

זה לא יכול לחכות ללילה שלפני החתונה.

זוהי חובתה וגם הזכות של ההורים.

כל הורה רוצה שהילד שלו יהיה מאושר. שיהיה לו טוב.

מה ייטיב עמו יותר מאשר חיים זוגיים טובים שיהוו את הבסיס להקמת הבית שבו יגדלו הדור הבא שלהם.

איזה מתנה יותר טובה, אבא או אמא יכולים לתת לילד שלהם לקראת החתונה –

אם לא שיעורים ושיחות שיהוו תשתית לחיים זוגיים טובים.

דברים אלו הם נכונים לא רק לחתנים וכלות, אלא לזוגות בכל שלב.

היום לכל זוג יש אתגרים בזוגיות ובכל שלב בחיים, אתגרים ייחודיים לשלב זה.

לא הרי זוג בשנה ראשונה, כזוג נשוי 10 שנים עם ילדים קטנים,

כהרי זוג שהתרוקן להם הקן והם שואלים אחד את השני מה הם עושים זה עם זו.

אני חושב שזהו צו הדור, לטובת האתגר המרכזי של הדור, ויפה שעה אחת קודם.

באהבה רבה,

הרב רפי

אני מזמין אתכם לכנס הוירטואלי בנושא זוגיות ואינטימיות משפחתית,
שבו גם אני מרצה, והוא מתקיים ממש בימים אלו, ימי החנוכה.
לפרטים והרשמה לחצו כאן

כתיבת תגובה