במאמר הקודם שהעליתי לבלוג – "מה השתנה ביחסי האישות שלנו" – סיפרתי על אירוע שלם של סופשבוע לזוגות משרתי מילואים, שבו התקיימו מגוון סדנאות בהיבטים שונים של זוגיות. אני העברתי סדנא בנושא – "השפעת שירות מילואים ארוך על יחסי האישות". החלטתי להביא בפניכם ציטוטים נבחרים ממנה.
במאמר הקודם הבאתי את דברי הנשים על האתגרים הזוגיים-מיניים שלהם בעקבות המון ימי מילואים של הגברים שלהם.
הפעם אני מביא בפניכם את הדברים שאמרו את הגברים.
הסיבות שאני משתף אתכם בזה:
- כדי שמי שיש לו קושי כזה ולא השתתף בסדנת זוגיות, יבין שהוא לא לבד ומה שהוא מרגיש, זה טבעי עקב המצב ורבים שותפים לו.
- כדי שתהיה לנו רגישות כלפי השכנים והחברים שלנו לעבודה.
תועלת נוספת גם למי שלא עושה מילואים רחוק מהבית: שתבינו שגם לכם ייתכנו קשיים כאלו וצריך להבין שאם יש אתגרים, צריך לפנות לקבלת עזרה.
מה כתבו גברים שהשתתפו בסדנא?
- ציפיות לא תואמות. חשק כשחוזרים הביתה שאין בצד השני.
- זה מאד משמעותי לי כשאת אומרת מה את רוצה ומכוונת גם את הזמן.
- מפריע לי שיש לי חוסר סבלנות להשקיע לפני ותוך כדי ואחרי, וזה התחיל עכשיו מהמלחמה.
- חוסר משיכה מינית.
- תחושת קושי להמשיך כרגיל בחיים בזמן שיש אחרים שלא, כגון: חיילים בחזית או חטופים.
- ירידה בחשק אחרי קיום יחסים. לפעמים ליום אחד.
- איך לגרום לה לרצות יותר.
- מפחד שאני לא עומד בציפיות. לא מספק.
- חוסר תיאום בין החשק שלה והחשק שלי. היא עייפה ומותשת וקשה לעורר אותה.
- לאשתי אין חשק בגלל שהיא עמוסה ריגשית ושיכלית בגלל המצב.
- ריצוי וסיפוק בת הזוג.
- לגרום לה לשמוח ולהגיע לשיא.
- היא לא מעוניינת בקיום יחסים. אומרת שעייפה.
- יותר משיכה.
- למצוא זמן זוגי כשלא עייפים לעשות אהבה. לספק את עצמי ואת בת הזוג.
- תכיפות. משך זמן. אקטיביות. גיוון.
- תדירות נמוכה.
- פערים בחשק-היא פחות רוצה. תחושות של קיום יחסים מתוך מקום של ריצוי. בעיות של רגישות יתר של מגע, פערים, של מה נעים ומה לא.
- פחות מרוכזים זה בזה. זמני שינה שונים משמעותית. התאמת ציפיות וקבלת ציפיות. השקעת זמן וביצירת אווירה והתארגנות.
- חוסר חשק. רצון להיות המשפיע. רצון שהיא תיהנה. רצון שיהיה לכך השקעה אצלה ואצלי.
- לא תמיד יש חפיפה בתזמון שרוצים להיות יחד. לא תמיד מצליחים לעשות נעים אחד לשני.
- היא ממורמרת. היא לא מממשת את עצמה. היא רואה את הדברים הרעים במקום את הטוב. היא מתלוננת הרבה. היא מצפה להרבה סקס כל הזמן. היא לא מוכנה להיות על הילדים. היא מצפה שאעשה את הכל לבד. היא משתמשת בתירוץ: אני סבלתי 4 חודשים. היא מסרבת להיראות יפה, לקנות בגדים יפים, להשקיע בעצמה. היא מסרבת לשחרר אותי בערבים לבילוי עם חברים. היא דוחפת אותי לעשות דברים אבל רק מן הפה ולחוץ, אבל לא בעשיית מעשים.
אני למדתי לפני הרבה שנים מחז"ל דבר מאד חשוב: אין חבוש מתיר עצמו מבית האסורים. כל אחד מאיתנו בתחנה כזאת או אחרת של חייו נמצא בבית אסורים וצריך מישהו שיושיט לו יד להוציא אותו. אין בושה בבקשת עזרה, אלא אדרבה, לפעמים כח. אז אם אתה במצוקה, פנה עוד היום לבעל מקצוע לקבלת עזרה. אין בזה בושה.
באהבה רבה,
הרב רפי