תגובה הרבנית ד"ר חנה קטן על המאמר "חובת האישה לבעלה"

לפני כמה שבועות פרסמתי מאמר הלכתי על חובת האישה לבעלה – ניתן לצפות במאמר בלחיצה פה

מסקנת המאמר היתה כך:

ישנה התחייבות ברורה ופשוטה לכל אחד מבני הזוג לקיים יחסים תדיריים וטובים. המחוייבות של הבעל מוגדרת במצוות עונה, והמחוייבות של האישה היא יותר כללית ובסיסית: מתוך שהאיש התחתן איתה, היסוד וברירת המחדל של הנישואין הם שאישה מחויבת ליחסים עם בעלה. גם כשלאישה אין כל כך חשק ראשוני-ספונטני לקיום יחסים  – ישנה חובה לעשות השתדלות להתעורר לזה. אך כמו בכל דבר בחיים, אם הדרישה מצד הבעל היא בהגזמה – אין חובה להיענות לו אלא עליו להוריד את הציפיות והדרישות – "לפי שאינה כשבויה" – לשון הרמב"ם. חשש מהוצאת זרע של האיש אינה סיבה מספקת לחייב את האישה לקיום יחסים.

בתגובה למאמר, כתבה לי הרבנית ד"ר חנה קטן שלא הדגשתי מספיק את המחוייבות של האישה לקיים יחסים עם בעלה גם כשאין חשק.

הזמנתי את הרבנית ד"ר קטן שהיא גינקולוגית, סופרת ומחנכת בתחום המיניות והזוגיות בזכות עצמה, לכתוב מאמר שיישלח למנויים שלי. היא הקליטה סרטון עבורכם והוא כאן לפניכם:

https://drive.google.com/file/d/1vvmO1rWjsEwbtKTRUZfgHuoUXhx3f9Hr/view

אני מבקש לקרוא את הדברים הבאים, לאחר צפייה בסרטון שלה (כ-5 דקות בלבד).

אני מסכים עם דבריה: כל אחד מבני הזוג צריך להיות שם: אחד בשביל השני.

כל אחד מבני הזוג צריך להשתדל עד כמה שהוא יכול להבין את הצרכים של השני ולהיות שם בשבילו, גם בצרכים המיניים שלו.

ביחד עם זה, שונה מיניות מכל דבר אחר. זה לא כמו להכין ארוחה טעימה לשני, גם אם אני לא אוהב את סוג האוכל הזה.
פה אני נדרש לתת את גופי, את חשקי ואת רצוני. וקשה מאד לזייף בזה ולהעמיד פנים.

ביחד עם זה, אין זה מבטל את המחוייבות הבסיסית של כל אחד בשביל השני.

במרווח הזה, בין שני הרצונות ומחוייבויות האלו – אנו כזוג צריכים להשתדל למצוא ת דרך האמצע.

מאמרים רבים בספרים שלי ובאתר שלי מתייחסים לנושא זה וקחו את יסודות הדברים משם.

באהבה רבה,
הרב רפי