בשבוע שעבר כתבתי על הסקר שעשיתי לתלמידים שלי במכינה. התוצאות הראו בבירור שהמחנך העיקרי של הנוער בימינו של מה זה זוגיות, מיניות איש או אישה, זה המסך.

לפעמים סרטי הוליווד ונטפליקס ובמקרה פחות טוב, פורנוגרפיה. זו המציאות. אפשר לשנוא, אפשר להתעצבן, אפשר לבכות – אך זו המציאות.

אז מה עושים? איך מתמודדים עם דבר כזה?

בעניין זה יש לי משנה סדורה. היא מורכבת מ: א. עשה טוב וב. סור מרע.

אמנם בסדר של ה'מסילת ישרים' סור מרע קודם לעשה טוב (מדרגת הזהירות קודמת למדרגת הזריזות), אך בחינוך בתחום הזה – זה לא יעבוד.

אם נתחיל בכך שנאמר לילדינו ותלמידינו, אסור, אסור, אסור, ורק לאחר מכן נגיע למה מותר וטוב, הם כבר לא יקשיבו לנו. כבר שנים שבמערכת החינוך מתחילים באיסור ובגמגום על המותר, והדברים לא נשמעים.

לכן, לעניות דעתי צרך לעבוד הפוך.

עשה טוב. האור החיובי של התורה על זוגיות אוהבת ועל מיניות חיובית. לא רק שמיניות היא דבר קדוש ואלוקי. אלא שהיא גם עונג והנאה, שהיא גם מיטיבה עם כלל הבריאות הנפשית והגופנית שלנו. שהמיניות היא בריאה של ה' בגוף האדם שמטרתה רבייה והעמדת צאצאים, אבל גם דרך של תקשורת זוגית על ידי הענקת עונג זה לזו. חשוב במעמד זה לא להיות במקום שיפוטי ולאפשר הבנה לביטויים של מיניות גם לפני הנישואין. זה משדר אותנטיות וכנות, וזה יאפשר לנער או לנערה לפנות אלינו במקרה של צורך וקושי.

זו ההתחלה. כאשר הילדים והתלמידים שלנו ישמעו סוג כזה של שיח מאיתנו, זה משנה את כל היחס למיניות. הם יבינו שיש כאן משהו טוב שניתן לדבר עליו. אך אם יש להם קשיים ואתגרים (ולמי אין), תהיה להם כתובת עם מי לדבר, כיון שזה לא שיח של הכל אסור, אלא של שיח ודיבור.

לאחר מכן, סור מרע. חשוב לדבר גם על הסכנות והכשלונות. מיניות זה כח עצום שיכול להרים מישהו לשמים ולרסק אותו לאדמה. ולכן היא חייבת גבולות. גבולות ההלכה הם בתוך חיי הנישואין ובתנאים מסויימים. חשוב לדבר על כח היצר, לטוב ולמוטב. חייבים להתייחס לנזק של מסרים שמגיעים אליהם באמצעות של סרטים, תקשורת ופרסומות, כיון שהם כלים רבי עוצמה שמעצבים את המחשבות שלהם.

הנה דוגמא או שניים:

חשוב מאד לדבר על דימוי גוף ביחס לפרסומות, שחקניות ודוגמניות. שאף בן לא יחשוב שזו האישה האידיאלית כי 98% מהנשים בעולם לא גרות בתוך גוף כזה. ושאף בת לא תחשוב שאם אין לה גוף כזה היא לא מושלמת.

חשוב לדבר על מה רואים בפורנוגרפיה ולדעת להסביר מה יש שם שהוא לא אמיתי. שאף נער או נערה לא יחשוב שמה שרואים שם מתקיים במציאות של ההורים או המבוגרים.

אני חושב שכדי לומר משהו אמיתי ולא חלול על פורנוגרפיה, חייבים להסביר לנער למה זה הכל מבויים ושקר. זה שזה לא צנוע – הוא יודע. הוא לא צריך את אבא, אמא או המורה בשביל זה. אבל למה זה מזיק לו ברמה האישית והזוגית – זה מה שצריך לעשות. יש הרבה הורים שלצערי הם עצמם צפו בפורנוגרפיה בעבר ויודעים בדיוק מה יש שם. אז רישמו נקודות ותיפסו שיחה עם הנער על כך.
באחת הפעמים הבאות אכתוב פירוט של נקודות לשיחה זו.
דרך אגב, אני סבור שסרטים רגילים, מזיקים יותר לתפיסת הזוגיות והמיניות שלנו יותר מאשר פורנוגרפיה.

לפוסט הזה יש 2 תגובות

  1. אברהם

    יפה.
    אבל יחד עם זאת רשמת "טיזר" בפסקה האחרונה…
    נשמח להרחבה

  2. הרב רפי

    אכן, נכון, לא הרחבתי כי הרגשתי שהמכתב ארוך. בע"ה אתייחס בקרוב

כתיבת תגובה