"רק 29% מהנשים אמרו שהם נהנות בכל פעם שמקיימים יחסים [לעומת 41% מהגברים].

40% מהגברים אמרו שהם מקיימים יחסים יותר מ – 5 פעמים בחודש (מעניין: רק 34% מהנשים הסכימו לנתון זה – עם מי הם קיימו יחסים ב – 6% מהפעמים?).

44% מהגברים רוצים לקיים יחסים יותר בתדירות, רק 26% מהנשים הביעו רצון זה".

מניין נתונים אילו? האם מהמגזר הדתי, החרדי או החילוני?

לא ולא ולא.

הגברים והנשים שהשיבו על הסקר הנ"ל חיים בהודו.

בחוזרי מביקור בהודו לפני מספר שנים, צד את עיני בשדה התעופה עיתון הודי נפוץ באנגלית: INDIA TODAY.

העיתון עורך סקרים על המיניות של העם ההודי לגווניו כבר 15 שנה. בראשונה זה היה פורץ דרך, נועז וגרר הרבה תגובות חריפות. אך בפועל הוא מכר הכי הרבה עותקים של החוברת מעולם.

אחרי הרבה שנים כבר התרגלו, וגם החברה ההודית השתנתה.

יש הרבה מאפיינים דומים בין החברה ההודית לבין החברה המסורתית הישראלית. הרבה דברים בפנים, הרבה הסתרה, מעט שיח ולצערי גם הרבה פגיעות מיניות.

אמנם לפני מאות שנים ההודים תרמו לעולם את ה"קאמה סוטרא" המפורסמת, אבל מאז החברה מאד השתמרה, בדיוק כמו בחברה הדתית היהודית.

גם שם, מעמד האישה עובר הרבה שינויים, דבר המשפיע מאד על מבנה המשפחה ועל מעמד האישה ביחסי אישות. הרבה שנים אני מדבר על כך שיש קשר הדוק וברור בין מקומה של האישה בחברה לבין הלגיטימיות של האישה ליהנות ביחסי אישות בדיוק כמו הגבר. במשך שנות ההיסטוריה, עיקר ההנאה המינית היתה שמורה לגברים, ובמקרה הרע גם לנשים הלא חוקיות שלהם. אבל בתוך חיי הנישואין, זה לרוב לא היה עניין של האישה. לא רק בחברה הדתית, כמעט בכל חברה. החברה שלנו נפתחת לנושא הזה לאט לאט, והנשים נמצאים במקום הרבה יותר מתקדם של שיח חיובי בנושא, וכמובן יש עוד הרבה מה לעשות. אבל יחסית לשנים עברו, המציאות טובה והולכת ומשתפרת.

מקום נוסף שניתן לראות את השינוי לטובה במעמד האישה בחברה הדתית הוא במקווה הטבילה. עד לפני כמה שנים, המקווה היה חדר פונקציונלי ללא שום גינוני יופי או כבוד. פשוט מקום ללכת אליו לטבול, ובעיקר הוא שייך רק לנשים, ולכן לא צריך להשקיע בו. בשנים האחרונות, תחום זה עבר מהפכה, ומקוואות רבים ניראים הרבה יותר כמו ספא מפנק מאשר מקווה טבילה.

אותם תהליכים עוברים על החברה ההודית. כמובן, אי אפשר לדבר על החברה ההודית כעל מקשה אחת, אך גם החברה היהודית או הדתית הם לא בדיוק צבע אחד. אבל יש תהליכיות, וזה קורה.

אני משוכנע שיש לנו הרבה מאד מה ללמוד מהחוכמות העתיקות ההודיות, ויש לנו גם הרבה מה ללמד. השפה המיוחדת של התלמוד הבבלי, של הזוהר ושל מקורות חשובים נוספים של היהדות ביחס למיניות יכולים להיות נחלת כלל האנושות, ולא רק של יודעי סוד בתוך העולם היהודי. כחלק משליחות ה"לב באיברים" של העם היהודי, של השליחות שלנו לעשות טוב בעולם, יש לנו מה ללמד בריפוי המיניות של העולם לעומת דורות קודמים. הגאולה בזוהר מחוברת בדימויים רבים של חיבור ה"דוד והרעיה", של חיבור "השכינה" וה"מלכות". לכן הגאולה שלנו ושל העולם תלויה בריפוי זה.

ומעניין לעניין באותו עניין:

אני מזמין אתכם להרצאה שאני מעביר בזום פעם נוספת על:

איך להחזיר את התשוקה המינית לחיים שלנו

ההרצאה תעזור לכם לעורר מחדש את הניצוץ,

לחזק את הקשר האינטימי ביניכם,

ולהגביר את התשוקה.

אז אם אתם נשואים 15 שנה או יותר,

ובא לכם קצת לרענן את הזוגיות,

אני מזמין אתכם להצטרף אלי להרצאה בזום, שתהיה ביום רביעי הקרוב ו' באדר א' 9.3 בשעה 20:30.

כדי להצטרף להרצאה, אמנם לא צריך לשלם, אבל צריך להירשם בקישור הזה, שאוכל לשלוח לכם קישור לזום

מוזמנים גם להפיץ את הקישור לאחרים.

באהבה,

הרב רפי

כתיבת תגובה