בפעם הקודמת כתבתי על החינוך הזוגי והמיני של הדור כתוצאה מחשיפה קבועה לתכנים פורנוגרפיים.
אם פספסתם, ניתן לקרוא את המאמר כאן.
בסוף המאמר, כתבתי את המשפט הבא:
אני סבור שהנזק של סרטי רגילים לתפיסת הזוגיות, גרוע יותר מנזקי צפייה בפורנוגרפיה.
שאלו אותי מדוע כתבת כך?
יש הרבה יותר לגיטימציה לצפות בסרטים רגילים, ולכן למה נזקם יותר גדול?
בגלל שהם באים לצייר מציאות ריאלית.
כאשר אנו צופים בסרט דרמה שמדמה את המציאות האמיתית, אנו עלולים לחשוב שמה שקורה שם הוא אמיתי. יש באמת גם הרבה סרטים שמספרים סיפור אמיתי, על אף שלעולם אי אפשר באמת לשחזר את המציאות. לכן, אנו עלולים לחשוב שהמשחק מדמה את המציאות האמיתית.
בסרטים רגילים רואים פעמים רבות איך זוג מתאהב אחד בשני. אבל במציאות לרוב זה יקרה אחרת. אבל את תפיסת ההתאהבות שלנו, נשאב משם.
גם בסרטים יחסית נקיים, ייתכן שתהיה סצנת סקס, גם אם בפועל לא נראה דבר. בסצנת אלו, לרוב אחרי מאמץ רב ומרדף חובק עולם, יתחברו הגיבור והגיבורה והמפגש המיני שלהם יהיה פסגה מדהימה של איחוד גופים בהרמוניה מופלאה.
אבל בפועל, הרבה פעמים המפגש המיני הראשון בין שני בני אדם יחסית זרים, הוא רצוף אכזבות, פדיחות, חוסר התאמה ותכלס – יחסי מין די גרועים. אמנם, בלהט המפגש זה עלול להיות מורגש פחות, אבל בפועל, לרוב הזוגות, המפגש המיני הראשון הוא לא נפלא.
לכן, זוג שגדל על החינוך הזה, ונפגש בפעם הראשונה ליחסי אישות (בתקווה אחרי החתונה) עלול לחשוב שמשהו לא בסדר איתם. כי זה לא היה טוב כמו בסרטים. על אף אהבתם, המפגש המיני הראשון ביניהם, היה פדיחה, או בושה, או כואב או מבולגן או כל דבר אחר – רק לא מה שכל אחד דמיין על פי המסך.
אבל למה גרוע מפורנו?
כי אנו בונים פנטזיה זוגית ומינית על פי דברים שאנו רואים, קוראים ולומדים. בסופו של דבר, רוב הצופים בפורנוגרפיה יודעים שזה פנטזיה ולא אמיתי. לכן, הם לא מצפים שמה שרואים שם יתממש בחיים האמיתיים. [על אף שפעמים רבות, הצופים מבקשים מבני או בנות הזוג שלהם להגשים סיטואציות שכן רואים שם – דבר שלפעמים גורם למשבר זוגי לא קטן]. אך בסרטים רגילים, הידע שמה שאנו רואים הוא רק משחק – הוא פחות וודאי. וכאשר במציאות הזוגיות שלנו היא פחות זוהרת, עם פחות תשוקה, עם יותר מצבים אפורים – אנו חושבים שהזוגיות שלנו לא בסדר. "זה לא כמו בסרטים".
אבל מה לא כמו בסרטים?
- הפעם או הפעמים הראשונות יכולים להיות אכזבה גדולה.
- בסרטים לא רואים חיי זוגיות רגילים ופשוטים שהם בעצם הדבר האמיתי.
- לא רואים שחקנים עם מימדי גוף נורמליים.
- לא רואים שחקנים ללא איפור, תסרוקת ובגדים יפים – גם לא ב-6:00 בבוקר.
- לא רואים את מכלול הדברים שמשפיעים על הזוגיות: פרנסה, חותנת, משפחה מורחבת, ועוד ועוד.
איני טוען שאסור לראות סרטים רגילים. אבל אנו חייבים ללמד את עצמנו ואת ילדינו להיות צופים ביקורתיים.
אם ילדים שלכם רואים סדרות או סרטים, תתעניינו מה קורה שם. דברו איתם על מה רואים ומה לא קורה או מה כן קורה בחיים האמיתיים.
ייתכן שהסרט לא מעניין אתכם, אבל הילד שלכם כן אמור לעניין אתכם, ולכן, אם אתם רוצים להיות רלוונטיים אליהם, זו דרך מצויינת להיכנס איתם בדברים על הדברים החשובים של החיים.
לסיכום:
בשני האמצעים יש נזק. כל אחד ונזקו הוא. הדרך להינצל מנזקי סרטים היא לא לראות אותם. אבל אם זו לא אופציה עבורכם או הילד שלכם, אז היו צופים ביקורתיים ולמדו את הילדים שלכם, מה רואים בסרטים ומה קורה או לא קורה בחיים הזוגיים אמיתיים.
יפה